סתם עוד פוסט...שאף אחד מכם לא באמת יקרא

יאוו

עד שכבר הייתי בתוכה שזהו, מצאתי את הדרך הבאה... גליתי...שהדרך השניה לעט לעט נפתחת, ועכשיו, אני לא מתכוונת ללכת בשניה אם זאת נפתחת, אולי אני אמצא את השלישית, ואולי אני אגלה שהראשונה טובה יותר?

כמה מסובך! אני לא יכולה להיות במצב שאני עכשיו, זה קשה! יותר מידי!

אני חייבת לבחור בקרוב...ולפחות למצא את השלישית...

אני שונאת שלא מאמינים לי, שונאת שמפילים עלי כעסים של אנשים אחרים...שונאת שמסתירים ממני ושונאת צביעות!

כל כך המון אני שונאת, והרשימה רק התחילה...

נמאס לשמעו את ההורים שלי מידי יום...נמאס לשמוע את הצעקות,עלי!

תכנית, הכל בגללי, ואני אפילו, חוץ מלהיות קיימת, לא עשיתי כלום... מבאס לדעת, שההורים שלך רבים, בגללך, שלא משנה מה תעשה, אתה חי והם רבים, צועקים, מקללים ואני תוהה עם זה הגיע כבר למכות... זה לא יפתיע אותי.

תמיד כשאני שומעת את הדברים האלה, אני מנסה לעודד את עצמי...(כי מה כבר נותר לי לעשות?) אז אני מעודדת את עצמי, למה? כי נמאס להקשיב ולהיות עצובה, בא לי להיות ילדה שמחה!

אז אני מעודדת, והמחשבה הראשונה שעולה לי לראש..."יש מצבים גרועים יותר" ואני תוהה, מה כבר יכול להיות יותר גרוע? חוץ מאונס לדעתי, וגם זה לא בטוח בינתיים, הכל קרה במשפחה הזאת!

אז האם אני במצב קשה? האם יש יותר גרוע? ואז נאי מחפשת תרוצים שכן, ושיש לי המון סיבות למה כן לחיך... העיניין, שאיפה נמצאות הסיבות האלה כשצריך?

ואז מרגישים פתטיים...כי מתחילים לדבר על עצמך ולעודד את עצמך, והכי מעפן, אתה יודע למה הם לא מעודדים אותך, למה? י אתה לא נותן להם! ופה הבעיה, אנחנו רוצים משהו, אבל צריך להקריב משהו אחר...ומי עושה? כמעט ואף אחד...למה? אין לי מושג.

אני מתחילה לתרץ לעצמי תרוצים, העיקר לא להפסיק לחיך, כי בעצם, זה הדבר האחרון שנישאר לי, שאני יכולה לעשות...הדבר האחרון שנישאר לי בתור סיבה לחיות...והסיבה לחיות? היא פשוט לחיות! לחיות כאילו שאין מחר, לחיות את החיים כך שלך יהיה טוב....אני רוצה לראות את עצמי בעתיד, בווילה עם מכונית שנוסעת על שמש, שחורה... בעלת ארון גדול ועתיק של סוגיי ייינות, מנקת רחובות(המבין יבין....) בעלת קריירה משגשגת... ואני מוצאת את עצמי שמחה בסיטואציה הזאת, ועכשיו, נותר לי להגשים אותה, איך? ללמוד, כן..ללמוד..למה? כי זה יעזור לי להשיג דברים בעתיד... כמו כניסה לאוניברסיטה כדי שאחרכך אני אוכל להוציא תואר שני...למצא עבודה ולהיות מנקת רחובות עם העתיד הכי טוב שקיים!

וזו הסיבה למה אני לומדת, כמה שזה משעמם, כמה שזה מעיק, כמה שזה לא נחו, אני לומדת, ממש לא מתחשק לי למצא את עצמי...מנקת רחובות אמיתית...בתוך קופסא...

דבר גורר דבר...אני מנסה ליצור המון קשרים קטנים וגודלים, כדי שבעתיד יהיו לי הזדמנויות רבות להכיר אנשים יותר, הכי נחמד ללכת ברחוב מתי שהוא..לזהות משהו שהכרת, ולא דברתם שנים..ופתאום לשאל "היי, זה אתה?" ואז מתחילים להזכר ולחיך... וזו סיבה...

אני, מעדיפה לחיות את חיי כאילו אין דבר כזה מחר, כדי לא לפספס כלום, כדי לגרום לי לשמוח , וכדי לגרום לאחרים לשמוח, למה? כי חוץ משמחה יותר גדולה בשבילי, אנשים אחרים יבינו שלשמוח יותר עדיף מלהיות עצוב, ויחפשו את זה, וביום מן הימים אתה תקבל גמול, גם אם זה ניראה בלתי הגיוני...

---

איזה יום מעצבן אבל מעניין...

היה לנו היום מיצ"ב... הלך לי...ממש אבל ממש לא טוב...בשעה הצלחתי להגיע לעמוד השלישי... וממש נלחצתי בגלל זה...

ואז בהפסקה השניה..(רגע לפני המסירה..) נישארו לי חמש בעיות שלא פתרתי...שניה אחרונה, קלטתי מה לעשות והתחלתי לכתוב את זה מהר, עד שהידיים שלי לי הפסיקו לזוז גם אחרי שסיימתי, מרוב לחץ...חבל שלא היה לי עוד זמן אולי הייית מספיקה את היחס, ולשם שינוי לא עושה טעות אחת בהתחלה...

אני מקווה שצדקתי..חלק חירבשתי כי לא ידעתי איך להסביר...

ואזזז לא היה ג"ג ואנגלית..סוג של שיעור חופשי נחמד כזה...

הביתההה^^

מתחת לבית שלי>>>>היה נחמד כרגילXD "אבל אני כן נותנת לו!" XD גדולXD

מאוחר יותר הלכתי עם דורית ומילה לקניון..וסוף סוף קניתי קלפים!!!

ועוד יותר מאוחר חזרה לפארק..XD

היה נחמד קצת בפארק... סטס הביא את אח שלו..החמוד><

והערנו את גל>< ממש אבל ממש המון רגשות אשמה...><

ואנשים הגיעו...ואני הלכתי, בהרגשה של שמחה קטנה, כי מסתבר, שאולי גם כשאתה בצד...אתה תופס מספיק מקום כדי לדעת שאתה שם... אחרי המון זמן... אני עדיין מרגישה רגשות אמשה לראות את זה, ולדעת שאני כיולתי לעשות משהו, ורק מתוך רגש שינאה קטן לא עשיתי..רק כי פחדתי ממה שיחשבו..ואויל גם כי ידעתי, שאחר כך יזלזלו בי.... יחשבו עלי דברים... יתעלמו ממני רגע אחרי זה..כי זו אני... שמה רק כשבאמת צריך...לא?

לפינת הלא קשור>>>לחפור זה כיף!

-מעניין, חודש חדש...התחלה חדשה...

-חזרתי לשמוע סקילט...

-הבנתי שאני ממש אבל ממש לא רצויה ברוב המקומות...עצוב,לא?

-אל תגידו שזה לא נכון ושזה שטויות, אנשים הם לא שטויות, ומה שאומרים נכון...

-פתאום שמתי לב שיש לי 282 פוסטים...מגניבXD

-יש לי כנסיות של 9-28 ביום...ובחודש 350 בממוצע...מעניין?

עד לפעם הבאה

ביי ביי