יש
לי מאהב וקוראים לו אלברט. אלברט זה שם מאוד קלישאתי בעייני למאהב. אני מדמיינת
גבר אירופאי, ספק איטלקי ספק ספרדי, מטוקטק היטב, ג'נטלן עם קול נמוך ומבט מפשיט.
והמאהב שלי לא כל כך רחוק מזה..
להרבה
אנשים אחרים אלברט מזכיר להם איזה אשכנזי מבוגר כזה, סבא טוב. וביחס אלי, אלברט
הוא באמת קצת..מבוגר?
כשהוא
סיפר לי בן כמה הוא(ואני לא אחשוף למען צנעת הפרט), הופתעתי. גם הוא הופתע מהגיל
שלי.
היה(ועדיין) בניינו פער דיי גדול(אפשר להרגע, אנחנו עומדים בחוק השבע!). פער שילדונת כמותי
לא תיארה שבכלל תצליח לגשר עם מישהו בגילו.
אבל
איכשהו הדברים הסתדרו מעצמם.
אז
כן, יש לי מאהב. למה מאהב? אולי זה קצת בגללי. המאהב שלי בהתחלה היה מוכן אולי
אפילו לנסות לתחזק איתי קשר זוגי. למען האמת בהתחלה הוא כבר רצה לוותר עלי כי
הייתי "קשה להשגה" כשרק הכרנו. אני מודה, באמת הייתי "קשה
להשגה". אני לא חיפשתי זוגיות באותה תקופה(רגע לפני שנה א' באקדמיה). היה לי
ברור שאם אזרום עם מישהו זה לא יהיה רציני וגם קצת התבאסתי שאין משהו רציני.
לפעמים מעבר לסיפוק המיני צריך את החום והמגע. מישהו לספר ולשתף, מישהו שיגיד לי
שיהיה בסדר וכמה אני מדהימה..
וככה
המאהב שלי נכנס לתמונה.
הוא
הקסים אותי מהרגע הראשון שהכרנו. באותה מסיבה.. אני רציתי לרקוד איתו אבל מאוד
התפדחתי כי אני לא רקדנית כזו מוכשרת, רציתי לראות לאן זה ימשיך.. התרגשתי כמו
ילדה קטנה כשהוא ניגש אלי. אבל מכורח הנסיבות הבנתי שזה לא מתאים ובחרתי להתרחק.
וכשאני אומרת כורח הנסיבות אני מתכוונת שחבריי לא הרגישו עם זה בנוח(סיפור לפעם
אחרת). ולא רציתי להתרחק מהחברים שלי אז ניסיתי להתרחק מהבחור שזה הרגע מנסה לרקוד
איתי ולהיות איתם. הופתעתי מאוד שבחור אקראי שבחיים לא ראיתי לפני קלט מיד מה מפריע
לי וניסה להתחבר לחבריי. אני זוכרת שהמחשבה על זה חלפה בראשי..
בהמשך הימים זה היה קצת כמו חתול ועכבר, ברחתי ממנו. זה כבר היה משחק משעשע אבל
הייתי מאוד סקרנית לגלות מי זה.. הרגשתי מאוד טוב ונעים שהוא התעניין בי. היה לי
כיף להרגיש טיפטיפה מחוזרת..
באותו
ערב, שהייתי בטוחה שהוא יהיה מלא באכזבה, מצאתי את עצמי יושבת יחד איתו עד שלוש
לפנות בוקר. דיברנו על כל כך הרבה דברים וצחקנו והתנשקנו..
הוא היה מדהים באותו ערב. ג'נטלמן של ממש.. ידע לאמר את המילים הנכונות, לגעת
במקומות הנכונים. כיבד אותי.. היה ממש לפי הספר(אבל לא במובן המרובע). באמת
שנהנתי..
למען ההסר ספק הבהרתי לו מה אני מחפשת, ומה בעצם אני לא מחפשת..
כל הלילה (ולא היה הרבה לילה כי נאלצנו לקום מוקדם לטיסה) חשבתי עליו. על הנשיקות
שלנו, על ההחלטה שלי לחוסר זוגיות, על הפער בגיל ועוד אלף מחשבות..
והכה
בי "פלאשבק" משיחה עם חברותיי.. שלהן תיארתי איך אני רוצה להיות בקשר לא
מחייב עם מישהו. כזה שיתן לי את המיניות והחום והרגשות ויחד עם זאת אני לא אהיה
מחוייבת ואוכל להתעסק בלימודים שלי ובדברים חשובים אחרים. ותהיתי לעצמי, האם הוא
יסכים..?
הימרתי
כאן ובענק.. ואני כל כך שמחה שהימרתי.
בהתחלה שלחתי לו הודעה, ניסיתי להמשיך לדבר איתו גם אחרי שחזרנו וקצת דאגתי שעברו
השעות והוא היה קצת "יבש" בשיחות (בהמשך אני מגלה שזה רק ממשהו שנפל
עליו בהפתעה, לא מילולית.). אני זוכרת שבאותו ערב נפגשתי עם חברים וסיפרתי על
החוויות שלי ועל ההרפתקה הקטנה שלי. חשבתי שזה יסתיים כנראה בזה ולא נורא
בסה"כ, חוויתי חוויה קסומה ואני אסתפק בה.
ואז
בחזור הוא שלח לי הודעה, ומשם זה כבר היסטוריה..
אז
יש לי מאהב וקוראים לו אלברט. אלברט הוא באמת גבר אמיתי. מהאלו שבחורות חולמות
להכיר. הוא אחראי ומסור למשפחה ולחברים שלו. הוא אוהב ילדים וחולם על משפחה. הוא
איש של מילה..
יש
לו תוכניות וכיוון כללי לעתיד שלו, יש לו התנהלות כלכלית נכונה אפילו! יש לו לב
זהב והוא יעשה הרבה דברים למען אנשים שחשובים לו.. יסע עד סוף המדינה וחזרה למענם
אם צריך. הוא יתן אם הוא יכול, והוא יציע אם יכול. הוא יודע איך להתנהל עם אנשים
ויודע איך להתאים את עצמו לסיטואציה. הוא מדבר בגובה העיניים ויודע מתי מישהו
מרגיש בנוח או לא בנוח וזה גם היתרון שלו. יש לו המון קסם אישי, המון
"צ'ארם". האמת לא ברור לי איך הוא רווק עדיין ומישהי לא תפסה אותו כבר
לחתונה..
הוא יודע לגעת בנקודות הנכונות, הוא יודע איך לתת לי להרגיש כמו מלכה שאני במרכז
העולם ואף אחד אחר לא מעניין כשאני איתו.
אני
אוהבת שהוא לוקח לי את הפלאפון, יחד עם שלו, ושם אותם בצד כשאנחנו נפגשים. כשהוא
איתי, הוא רק איתי ולא מתעסק בשום דבר אחר. אני אוהבת שהוא מכבד את ההורים שלו
ואני אוהבת את היחס לאמא שלו(כןכן, היחס של הבן לאמא אומר המון דברים על הבחור).
אני אוהבת שהוא זורק לי מחמאות קטנות שבאמת עובדות עלי ולא רק בשביל לאמר את זה.
אני אוהבת שהוא מסתכל לי בעיניים מחייך ואומר לי שאני מדהימה.
הוא עושה את כל זה ולרגע אחד לא חשבתי שהוא "פתטי" או משהו בסגנון. אחת
הבעיות שיש בארץ ובעולם שבחורות מחפשות את הבחור הרע, כי הרבה פעמים הבחור הטוב,
זה שבאמת חמוד והכל, הוא קצת..לפלף? אחד שלא יתן לך להרגיש מוגנת תמיד..הוא חמוד
והכל אבל הוא לא כמו הבחור ה"רע".
ולמאהב
שלי יש את זה.. הוא גבר ג'נטלמן.
הוא
מצחיק ושנון. יש לו אחלה של חוש הומור והוא יודע לספר סיפורים נהדר.. אם לא היה לו
פחד במה, לדעתי הוא היה צריך ללכת לעסוק בהרצאות לאנשים.
הוא
רומנטיקן קטן אפילו.. אחד הדברים שזכורים לי לטובה זו החופשה שלקחנו יחד בצפון.
אני הלכתי להתקלח מיד אחריו, והסתכלתי במראה וראיתי שהוא השאיר לי הודעה קטנה
באדים. זה היה כל כך מקסים..
הוא
יודע איך להעביר את היד שלו עלי, איך לנשק בצורה שתיהיה גם עדינה וגם עסיסית בו
זמנית. הוא לא מפחד לנסות ולהתנסות. הוא מצליח להוביל אותי.. הוא פתוח וכנה ביחד
איתי. פתאום לראשונה מזה אי פעם, יש לי מישהו שהוא קצת יותר מוכן ופתוח ממני בחדר
המיטות.
השנה
שלי באקדמיה היתה הרבה בזכותו..
הסבלנות
שלו כלפיי, העדינות שלו, התאווה המינית שלו, הבגרות שלו, טוב הלב, המחשבות
והתפיסות.. אני מודה לו באמת. לא בגלל הסיפוק המיני (שהיה מעולה אם שאלתם..)אלא
דווקא הסיפוק הרגשי.
המאהב
שלי חוגג יום הולדת. הוא קצת מבואס מזה כי הוא הגיע לגיל שבו כל תוספת למספר זה
כבר ניהיה מתסכל. ואני יכולה להבין את זה.. אבל הוא ילד וישאר תמיד ילד עמוק עמוק
בלב. וזה מה שהופך אותו לכזה מיוחד.. שעל אף שהוא מאוד בוגר ורציני, יש לו נפש
צעירה..בהרבה מובנים הוא מזכיר לי את סבא שלי שגם הוא כזה, גם בגיל 80 הוא ילד..
אני
יודעת שאתה קורא את זה, ובטח תהית לעצמך מה הייתי כותבת לו היינו מגיעים לנקודה
שהיינו נאלצים להפריד כוחות. וכל מה שכתבתי עד עכשיו, הייתי כותבת גם. ומה שיבוא
בהמשך, גם זה היה נכנס. אולי קשה לך להבין אבל זה היה סוג של מכתב סיכום תודה
ואיחולים לשנים הבאות.
אני
זוכרת שאמרת לי שאתה לעולם לא תפגע בי.. ומאוד היה לי קשה להאמין לזה בהתחלה. זו
אימרה מאוד כבדה והבטחה שאני לא חושבת שאפשר לעמוד בה. אבל הנה, אנחנו כמעט שנה
אחרי זה ועד כה עמדת במילה שלך.. (אולי חוץ מאיזו ארוחת המבורגר שעשית בלעדיי עם
גברת המבורגר ביום האהבה כשאני ישבתי בבית ואכלתי קורנפלקס לא טעים. ) אני לא
יכולה למצוא סיבה מובהקת שבאמת לא תפגע בי בכלל אבל אני כן יודעת שאתה מלא טוב
וכווונות טובות ואתה לא תעשה דבר כזה בכוונה, ולזה אני מאמינה בלב שלם.
אני
מאחלת לך כמה דברים מאוד חשובים להמשך הדרך
1.בריאות.
כן. זה חשוב. אני לא צריכה להסביר לך גם למה. אני מקווה שתדאג היטב ללב הטמא
שלך(ןכן, הוא טמא..נגע בו חזיר). אבל מעבר לזה אני מאמינה שנפש בריאה בגוף בריא.
ומפה
יגיעו הסעיפים החשובים באמת
2.תישן
היטב תמיד. שלא משנה כמה שעות תישן בלילה, אתה תקום יקיצה טבעית ובתחושה מעולה
ותיהיה ערני.
3.שתצליח
לקנות בית משלך, בלי משכנתא! או לפחות עם משכנתא סופר דופר קטנה שתוך כלום זמן
תסיים.
4.שתגלה
איך להכין בובות וודו ואז תוכל לחבור לאמא שלי ולדקור אחרים.
5.שתמצא
את הכיוון הכי טוב בשבילך ללכת בדרכו כמה שיותר מהר.
6.שרוב
הפעמים, תמיד תשים את הז'יטון במקום הנכון
7.שתנצח
בקלפים
8.שברוב
המשחקים, רוב מוחלט, שתלך אליהם, הקבוצה שאתה אוהב תנצח.
9.שאתה
וסיוון תיהיו ביחסים מעולים כל הזמן ותדאג לה ותפנק אותה.
10.שבזכות
המגילות שאני כותבת לך, תחזור לקרוא ספרים טובים.
11.שכל
פעם שתיהיה רעב ממש לאוכל טעים, תוך שעה גג האוכל יהיה מולך.
12.שהבשר
שתאכל יהיה במידת עשייה האהובה עליך.
13.שתיהיה
פוטוגני. תתחיל להתחבר למצלמות..אתה כבר לא צעיר ואי אפשר שהילדים שלך יפחדו
להסתכל בתמונות..
14.שאם
תחליט לארגן יציאה/טיול, תמיד יהיה מי שיזרום איתך!
15.ששמוליק
תמיד יהיה לצידך ולא יאכזב! וכל פעם שתקרא לו הוא יבוא!
16.שתחווה
אינספור רגעים עוצרי נשימה. כאלו שאתה פשוט נפעם ונדהם ונהנה מהרגע. (לא כאלו שאין
לך אוויר.).
גיל
זה רק מספר, אתה צעיר בנפש..
באמת
שפרייארית מי שלא תלך איתך..
לימדת
אותי הרבה על עצמי ועל החיים. היית שם כשהייתי צריכה אותך..
ואולי
זה ישמע לך כמו מילים באוויר אבל אם תצטרך ממני משהו, אני אהיה שם ואעשה את המיטב
לעזור לך(למרות שלא נראה לי שאי פעם נגיע לזה).
למי
שתהה וגם לעצמי בעתיד, הוא המאהב שלי כי המערכת היחסים הרצינית שלי כרגע זה הלימודים שלי.. ואני צריכה מישהו "מהצד" 
