כשהחלטתי לחשוב על נושא חדש, לא היה לי רעיון..אמרתי "נזרום"
אבל עכשיו..עכשיו הכי באר לי זה...לדבר על אחד הרגשות הכי קשים, כואבים, אכזריים, עצובים..
הרגש הזה שבאיזשהו שלב בחיים אצל כל אחד אתה מקווה שהוא לא היה קיים.
אין אף אחד שאני מכירה או שמעתי עליו שלא מבין על מה אני מדברת, גם אלו שתמיד חושבים רק על עצמם יבינו אותו..
זה רגש כזה כללי כל כך, הרסני כל כך ועם זאת, יש משהו ברגש הזה שהופך אותו לכל כך מיוחד.
אני יכולה אפילו להגיד שאפשר לדמות אותו ל 'תיבת פנדורה' הוא פשוט מתאים להגדרה..
מובן שרבים יחלקו איתי בדעה שלי, זה רגש עם מלא דעות ורעיונות אבל בסופו של דבר, כל הרעיונות האלו והדעות השונות, ביחד זה מה שיוצר את הרגש המדהים הזה.
לדעתי, הרגש הזה זה הדבר היחיד בכל העולם שגורם לך להחליט החלטות, אם לא היה את הרגש הזה לא יכולנו. לא היה שמחה ועצב, כעס ורוגע, עצבנות... לא היה..
כי ככה זה עם הרגש הזה, מהרגע שנולדים הוא קיים...וברגע שהוא יוצא לעולם כל שאר הרגשות יוצאים איתו.
גם יש ברגש הזה קצת מהאירוניה, מי שלא מרגיש אותו איך שהוא רוצה מקווה שיום אחד ירגיש..ומי שהרגיש... טוב פה זה כבר נתון למחלוקת או שהוא מקווה שזה ייגמר ולא יחזור...או שהוא מקווה שזה יחזור טוב יותר.. כל אחד ומחשבותיו.
זה מוזר שאנשים שונאים את הרגש החשוב הזה, זה כאילו שהם ישנאו את עצמם וירצו למות...
לכל דבר בחיים יש שני צדדים לפחות ואני אומרת את זה כי אנחנו חיים בעולם תלת מימד והדבר היחיד שיש לו שני צדדים זה הקווים, ממש כמו האותיות כאן...
הרגש הזה, זה גם רגש כזה שיש לו כמה נושאים, הוא לא קבוע בכולם הוא משתנה מאחד לאחד...
כמו שהוא משנתה בהרגשה עצמה.
הרגש הזה הוא חם, ולפעמים לוהט עד כדי כאב...ולפעמים קר כקרח, משנה את המצבי צבירה, כמויות... הרגש הזה זה מה שמניע את העולם שלנו לא להיכחד ישירות ומה שמניע אותו להתקדם בחיים. מצחיק...זרק מתוך רגש אנחנו חיים כי עובדה אצל בעלי חיים זה טיפה אחרת...
את הרגש הזה, בדיוק כמו כולם, אני יודעת איך הוא פועל בבסיסיי התחומים ואני יודעת שבכל התחומים האלו הוא משנה את עצמו לטוב ולרע..
הייתי מגדירה את הרגש הזה כשחור ומסיבה אחת פשוטה-אהבה זה בדיוק כמו הצבע השחור, קולט את כל הצבעים ולא מחזיר... ממש כמו האהבה שקולטת את כל הרגשות ולא מוותרת אפילו על אחד.
יכולתי למצוא פה משפט מחץ טוב יותר, חזק יותר..
אבל איזה משפט מחץ מקורי אפשר לתת לרגש שהכול נאמר רק מלהגיד את שמו?
*התגובות לדבר הזה..מעלות מחשבות-מציעה לקרא...(התגובות בפוסט כן?)
____
כן, יש לי דלקת גרון וירוסית, כן אסור לי לשתות קר וכן אני בכל זאת שותה..
וכמובן-זה לא אמור לעניין אתכם ממש..
אבל בזמן האחרון ממש חם...ואני גם ממש עייפה ובא לי לעשות המון דברים והעייפות והחום מונעים זאת ממני בכוח.
באלי אבל במיוחד לקרא, באמת מזמן לא קראתי(שלושה ימים קשים!) אבל הספר האחרון היה ממש נחמד..
גם שמתי לב שאני השתנתי בזמן האחרון..זו תקופה כזאת שאני עוצרת רגע ובודקת מה קורה..
גם הגעתי למסקנה שיש כמה אנשים שאני לא יכולה לחזור איתם אחורה וגם לא להשאר ולדבר..אני חייבת להמשיך איתם קדימה כדי לנסות לפתור את מה שקורה..
לא שיש יותר מידי בעיות אבל כשהקשר רופף צריך גיבוי ומשום מה, למרות שאני יודעת מה לעשות דווקא איתם אני מתקשה מסיבות לא ברורות..אני צריכה למצא את התשובה.
לפינת הלא קשור>>היה פה משהו מגניב..
-וואי אתמול באופן רשמי היה יום טיפוסי לבלוג..
-לאט לאט חוזרים לשיגרה של לפני שנה..
-אני מדברת יותר מידי על עצמי או שזו רק אני?
-אם למישהו יש פיינטשופ עם קראק-דברו איתי!
-זכרונות קשיםם באיזשהו שלב נהפכים לרכים...
עד לפעם הבאה
ביי ביי
