קרה לכם פעם שבאמצע החיים ככה סתם נתקלתם בלחץ או פחד בלי סיבה ברורה? המוח שלכם מוצא אלף תרוצים לפחד אבל עמוק בפנים אתם מרגישים שאלו סיבות טיפשיות?
למי שסובל מתת פעילות בלוטת התריס בטח מכיר את זה מקרוב. פשוט ברגע אחד בלי התרעה מוקדמת המצב רוח שלכם משתנה מאיזה טריגר קטנטן. זה יכול להיות לטובה ויכול גם לרעה..
בשלב מסויים מתחילים ללמוד להתמודד. משננים כמו מנטרה עובדות חיים ומריצים בראש מחשבות חיוביות בכוח עד שהתחושות השליליות עוברות.
אם הגוף מחליט להתנהג כאילו בחרדות אפשר גם "לעבוד עליו".
הבעיה שכמו הרבה תרופות, גם לזה מפתחים חסינות..
התוצאה היא לילות לבנים חסרי שינה ומלאים במאבק עצמי להרגע. כי אם אין אני לי-מי לי?
ואם תהיתם איך זה נשמע..
רעש. מלא מלא מלא רעש.
דברים שרצים לי בראש בעת התקף פחד:
אני לא נרדמת, אני אהיה עייפה, בעבודה עייפה, עבודה, כסף, אני צריכה כסף. יש לי יותר מידי הוצאות, אולי אמכור את האוטו, אבל אני צריכה אוטו . אז אוטו זול. אולי אשכור דירה לבד. אין לי מספיק כסף. ואם משהו יקרה לי אין לי כסף.המאמץ. איך עושים כסף? אני לא רוצה למלצר, אני לא מרוויחה מספיק כסף, אני צריכה להחליף עבודה, במה אעבוד? איך אגיע למשכורת של חמש+ לפחות? איך מרוויחים 10+? צריך תואר. אין לי מספיק פסיכומטרי בשביל התחומים המעניינים, בקרוב תשובות לפסיכומטרי , אני צריכה לעשות חוזר כנראה בטח במועד אחר, איך אעבוד? צריך לחסוך כסף. איי אפשר להסתמך על המשפחה, סבא וסבתא מבוגרים מידי. מה לעשות? לחשוב על משהו אחר. חברים שלי. חברה אחת לא מדברת איתי, כל החברים הקרובים אלי התרחקו לחיים משלהם. לכולם פתאום יש בני זוג, לא בא לי עכשיו זוגיות. אני והוא עדיין לא מדברים, זה מכעיס אותי רק לחשוב עליו ועל ההתנהגות שלו. השני מתנהג אלי לא יפה, רק כדי להשתיק אותי הוא מנומס. בטח קיבל מהזאת.. ברור, היא לא חופרת כמוני, לא בכיינית. היא יותר רזה ויותר זורמת. אני לא רזה . השמנתי. לא מצליחה לרדת במשקל, עייפה מידי לחדכ, חדכ עולה עוד כסף. אין כסף. למה כולם מצליחים לרדת במשקל? אני אוכלת יותר מידי? אולי זה מהמחלה, צריכה לקחת כדורים. צריך לקבוע תור לרופא. ההשיג הכי גדול שלי זו קוביה הונגרית. להבדיל ממה שהיא אומרת, זו אני שמרגישה הכי לבד בעולם והכי שמנה ומכוערת ולפעמים זה הורג אותי איך היא יכולה להגיד לי דבר כזה אם זה ברור שאני שוקלת 25 קילו יותר ממנה וכולם רוצים להיות איתה. אולי אוותר מראש? אולי פשוט אשאר רווקה ואחיה את חיי ואשתדל לעזור לאחרים וזהו. יש לי מספיק יכולת לשלם על שכר דירה באיזו עיר זולה. אני מעריצה את סבתא שעבדה בשביל 13 שקל לשעה למשך שעתיים שלוש וחסכה בשבילי את שכר הלימוד. אני לא ראויה לזה. הלוואי ואני אצליח להראות לה שההשקעה שלה היתה שווה את המאמץ. מזל שלפחות את זה אני לא צריכה לדאוג. הלוואי ואני אזכה בלוטו.. לא חובה בסכום גדול.. גם 40,000 יגרמו לי לשקט נפשי שאני אסתדר..
ואז הקימה.
אם לא אצליח בפסיכומטרי, אדחה בשנה, אחליף עבודה, לא משנה מה, אם צריך גם אמלצר, אולי אשאר במה שעכשיו, אחסוך קצת כסף, ולאחר שנה אעשכ קורס נוסף. אעבוד,אחזור לעבוד, ארשם ללימודים, אשלם מקדמה מהכסף פיקדון, אעבוד מלא עד הדקה התשעים, אבטל מנוי בחדכ ואחזור לעשות כושר בחוץ. אחזור לדבר לדבר עם חברים ישנים. לא רוצה זוגיות, לא צריכה, אשים כוס מים ליד המיטה כדי שאזכור לקחת כדורים. עכשיו אגש לפלאפון, אז מה אם מאוחר, ארשם לרופא בינתיים. אשלח הודעה להיא כדי שנשלים, חבל מהאי נעימות. אצפה בקצת סרטונים ביוטיוב בינתיים, הנה הבחורה המהממת ששוקלת הרבה יותר ממני והיא מאושרת ויש לה חבר חתיך. אני צריכה לקבל את עצמי, יש לי מה לתת, גם אני יפה, לא צריכה אחרים כדי להבין את זה, אני גם מושכת, רוב בני הזוג שלי לא עמדו בקצב שלי במיטה, אני הייתי צריכה ללמד אותם. שיגידו תודה. אני חזקה, אנשים נשענים עלי. כשקשה להם הם מתקשרים, בוכים, שולחים הודעות, כנראה אני כן חשובה להם. אני צריכה לרכוש חברים חדשים, נראה לי האנשים בעבודה הם אחלה, אנסה להתחבר עליהם עוד קצת מחר.
זהו, עכשיו אני רגועה, יש תוכנית, יהיה בסדר.. אפשר ללכת לישון.
(חמש לפנות בוקר, מצליחה להרגע וסוף סוף להרדם)
בדיעבד זה אולי משעשע בקריאה ראשונית, אבל זה שם וכנראה תמיד ישאר שם.. זה דורש המון כוח להתמודד לבד עם כל הפחדים והרגשות השליליים הכי עמוקים שלי. בסופו של דבר מצליחים.
רק לא להכנע..
