עוד טיפה של גשם

גשם..

גשם זו אחת התופעות הנהדרות שקיימות בעולם.

תמיד כשיורד גשם הכל כל כך שונה מהיום יום.. דברים קורים בימים של גשם..

גם לי קורים דברים בימים של גשם, והאמת זה גם דיי נחמד כזה, אבל לא תמיד..

עוד שבוע מטורף עבר לו..

אבל נריאה לי, הדבר הכי טוב שקרה בכל הימים של עידכנתי, זה הפגישה הראשונה!

היו ציפיות, עבר המון זמן, אבל סוף סוף זה קרה!

באמת הייתי מופתעת מזה, חשבתי שגם הפעם זה לא יקרה וזה..

אבל זה קרה, מתחת לבית שלי.

היה מביך, היה שקט, היו קלפים...

אבל היה שווה את זה!

לפעם הבאה נשנה את הדברים!

האמתי ממש נחמד היה לפגוש אותם, גם כי את אחד מהם לא ראיתי מזמן(אוי אני מדברת כאילו לא בא לי לספר...וסתם זה מגניב כזה לא לגלות לאף אחדXD) למרות שכמעט כולם יודיעם>>)

ומסתבר שאני עדיין יודעת לשחק דוראק! הייתי בטוחה שאני אשכח..

דברים נוספים שקרו?

טוב, ביום ראשון רוב היום לא למדתי, הייתי בהצגה שבה הייתי אחות בבית חולים!

מסתבר שהייתי אחות קשוחה טובה..

אבל בכללי כל הטקס היה ממש חמוד! זה הזכיר לי את כיתה ו'.. וגם הברייקדאנס..

מה עוד?

יום שני, טיול להר הרצל..

וואי, לקחתי כדורים נגד בחילה..ורציתי כל הזמן לישון והרגשתי חרא!

עד היום בבוקר אני הרגשתי ממש רע..

והיום?

טוב דווקא עבר עלי יום נחמד..

באנגלית רוב הזמן לא למדנו ככה שזה טוב, ממש אין לי כוח לאנגלית, מת' יותר מעניין מזה..OO

ובמדעים היתה שעה אחת שבה לא למדנו והיה לנו מבחן על בית הספר..הלך קלXD וואי, היו שם שאלות כאלו משעממות והיה גם קצת עצוב לקרא.. כי.. עצוב שיש תלמידים שצריכים לסמן את זה..

ואז כמובן מדעים!

רצוי לציין גם שלא הייתי בשיעור הקודם ופיספסתי את כל הלמידה של הנוסחאות...(שתיים, אבל זה משמעותי!)

ולמרות הכל! ידעתי את התשובות!

או תשובה..

זה היה תרגיל ממש קל מה שהיא נתנה על הלוח, ובערת הספר ומיומנותי בפיסיקה, מצאתי את הפיתרון!

פיסיקה זה הגיון ולשים לב לדברים קטנים.... זה נחמד..

ניראה לי אני אגביר פיסיקה בתיכון, זה קל כזה..(אני כבר רואה, כולם המומים..פיסיקה?!?!?!? כן..פיסיקה.. אני לא מבינה מה הבעיה, זה מעניין ואפילו כיף לפעמים...)

ואז כמובן צרפתית והביתה!!!

בבית?

בבית היום היה דווקא ממש נחמד^^

לאחר מכאן אספת ההורים...יש!=( דווקא, הלך לי בסדר גמור!!

אפילו יותר מבסדר! הרבה יותר מבסדר!

אין לי ציונים מתחת ל-70! במילים אחרות....לא קיבלתי 55 בספרות!!!

פעם ראשונה מאז כיתה ו'..

73!! ואוו..זה..ואוו! מזמן לא ראיתי ציון יפה שכזה.... והכל בזכות? טוב..אין יל מושגXD בקושי למדתי...OO

ובהסטוריה גם קיבלתי 83...שוב! גם מחצית קודמת קיבלתי 83..

אבל מה שהכי שימח והפתיע...זה ג"ג...קיבלנו(אני סופיר) 95 בעבודהOO זה כזה מגניב!

נו משם יש עוד כל מיני ציונים..וזהו

וואי אבל זה היה ממש מגניב..

כי כזה, ניכנסו...וכמו תמיד הייתי איזה כמה דקות..שתיים שלוש..

שמתוכן היה "יאנה ילדה בסדר..בלה בלה בלה"

ואז ציונים, בהתחלה אירנה עברה... ופתאום היא כזה אומרצ "אין ציונים שהם לא בסדר, הכל טוב" זה הדליק לי נורה אדומה...לא קיבלתי ציון גרוע בספרות!

הייתי בהלם...

הכי ביאס אותי שאין ציון במדעים..אני באמת מפחדת מזה עכשיו..

כאילו, אחרי ששמעתי כמה אחרים קיבלו... אני יודעת שאני אתאכזב מעצמי אם אני אקבל מתחת ל-90.. וזה רוב הסיכויים מה שיקרה.. וחבל לי, רציתי לשמור על ממוצע 100..

מחר התוצאות!

וזהו, פה נגמר הפוסט השיטחי שלי לגבי השבוע האחרון..

נכון קרו המון דברים שהם ממש לא שיטחיים ולא משעממים אבל..את זה אני אשאיר לעצמי לזכור^^

לפינת הלא קשור>>>Eיבלתי 93 בבוחן במת'!

-וואוו...93! זה...ואוו! כאילו, ידעתי שאני הצלחתי טוב..אבל עד כדי כך...זה מגניב!

-עוד שבוע..

-היום בדרך לבית הפסר ראיתי גושים של קרחOO

-אני מקווה שהוא לא דלוק עלי.......

-מחר יום רביעי, ויש לי מבחן מחרותיים...לא רוצה!

עד לפעם הבאה

ביי ביי

עוד דקה ועוד דקה

אתם יודעים, כדי להגיע ל-100 אחוז הצלחה בניחוש טוב צריך לקחת את כל העובודות שמסביב-מהכי לא קשורות ועד הכי חשובות, ולחבר אותן יחד ולמצא הגיון.

זה למה אני כמעט ולא טועה בניחושים שלי, וגם אם אני כן תמיד יש לי תוכנית גיבוי.. וגם אם אין, תמיד כיף לאלתר.

אם חושבים על זה ככה, צריך להסתכל על זה כמו אל בעיה של גיאומטריה.

יש לך כמה נתונים ואתה צריך להגיע לתוצאה מסויימת..

ואז אתה מסתכל כמה זמן על הצורה הנתונה, מוצא עובודות נוספות, מוצא משלושים ואז אתה מחבר את כל העובודות יחד ומוצא דרך להגיע לפיתרון..

ורק בסוף, אתה כותב הכל בטענה ונימוק לעצמך, ובסוף בסוף מוסיף מ.ש.ל.

זו אחת הדרכים היותר גאוניות של העולם שלנו להגיע לפתרונות, רק כמה חבל שלא כולם יכולים להשתמש בדרך הזאת גם ביום יום.

אגב, בזה הרגע פתרתי את החידה הגדולה שכל נער ונערה תוהים כשהם לומדים גאומטריה, למה צריך את זה בכלל?

על פני השטח, רק אם אתה ארכיטקת או איך שלא רומשים את זה, זה יהיה שימושי וגם שמעתי איפשהו שזה מפתח את יכולת החשיבה..

פעם גם העלתי השארה שזה כמו זירת פשע וצריך למצא את האשם, במילים אחרות גאומטריה עוזר לבלשים..

אבל מי באמת יהיה בלש או ארכיטקת (לעזעזל עם החוסר ידע בכתיבת המילה הזאת)?

אז בסוף רובנו מגיעים למסקנה שמשרד החינוך סתם רוצה למרר לנו את החיים, מה שהגיוני, שימו לב לחוסר תקציב...המורים מבקשים מהתלמידים לצלם..עצוב, לא?

אבל, בזה הרגע, בדקות האחרונות הבנתי לבד, שמשרד החינוך פשוט גאון דווקא, מי היה חושב שגאומטירה זה בעצם אחד האמצעים החשובם שאחנו יכולים לקבל בחיים, לפתור את הבעיות שלנו...

רק, כמה חבל שזה מתבזבז לחינם וקשה לי להאמין שיום יבוא ואיזה ערס אחד בעוד איזה כמה שנים, יעשה קשר בין גאומטריה לבין מה שהפסיכולוג שלו אמור לעשות..

גאוני, לא?

(וואי למה יש לי הרגשה שאם מישהו יקרא את זה, הוא לא יבין מילה ממה שאמרתי, ושאין יל קשר בין המשפטים וכו'..?)

___

טוב אז במשך השבועים האלו מצאתי את עצמי מלאה בפעילויות...

יש את הספר מחזור שנפגשנו וכתבנו, והייית אצל דניאל בפעם הראשונה!

והיה גם את הבוקר גו"ץ שהיה נחמד דווקא, חוץ מהחלק שבו היה לי שפם ופאה והרגשתי חוסר נוחות..

והכי חשוב! יום שישי!

אחד הימים היותר טובים דווקא..

היה לנו קבל"ש של הקבוצה שהיה ממש כיפי ומגניב! עשינו תמונות ודיברנו וצחקנו ואפילו ניזכרתי בחווית ילדותXD

לאחר מכאן לקראת הערב, מצאתי את עצמי עם דריה ודניאל בדרך לספיר לחגיגת יום שישי ה-13 עם ארבעה סרטים מפחידים(ובניינו לא כאלו מפחידים... אבל המסור זה גאוני!)

החלק הכי קשה היה הריצפה, היא היתה קשה..

רוב חקלי גופי הלכו להם באותו ערב... או בוקר?XD

ואז ביום שבת עוד מצאתי את עצמיבפיגשת ספר מחזור-כיף...

אבל יום ראשון... דווקא הלך סבבה..

למרות שהיו לי שני בחנים ומבחן...אבל למי זה משנה?

המבחן, הלך לי בסדר למרות שיש לי הרגשה שאני אקבל איזה 75... ואני אתבאס מזה.. (אני אתבאס מכל ציון שהוא לא 90...כי זה מדעים)

אבל בבחנים היה ממש קל דווקא...

בלשון הלך סבבה, ובמת' סבבה יותר אפילו! אני באמת חושבת שיש לי סיכוי לקבל 100.. או 90 ומשהו..

על פי בדיקה של דברים שלא הייתי בטוחה אצל האנשים היותר חכמים בהקבצה הסתבר שצדקתי ככה ש...אני מחכה לתוצאות...

יום למוחורת?

סורקת, הדבר הכי מעצבן שיש!

ועוד היה מבחן בהסטוריה, שקשה לדעת אם הלך לי טוב או לא...מה כן פעם ראשונה שהיתה לי תשובה באורך של עמודOO

יום שלישי?

יום טיול לרמלה! דווקא אני נהנתי..

מזמן גם לא אכלתי פלאפל אמיתי...

והשטיח במסגד היה ממש רח! כאילו...איך?! זה היה ממש נעים לדרוך עליו...

ונכון הכניסה אמורה לתת הרגשה כאילו אתה קטן, טוב, עלי זה עבד..

ואיך שלא נשכח את העכבר הקטן של שלו שאני עדיין לו בטוחה האם זה זכר או נקבה... אבל הוא ממש חמוד!

גם באותו יום היה עירונוער-לקיבעת חוקים וכאלה...אני לאט לאט מרגישה תורמת לעיניין... חלק מזה..

ואז כמובן יום רביעי והנה, חמישי...

עוד יום עמוס...

דברים ששחכתי להזכיר? אה כן, יש את שבוע בטיחות בדרכים, ואני הרי בהצגה-כאחות... ועוד כל מיני תפקידים...

רק דבר אחד אני לא מבינה למה שרי רצתה שאני אהיה חלק מכתיבת האמנה?

אני יודעת שאירנה חושבת שאני כותבת יפה בגלל שאני כתבתי כמה מהאלה של ספר מחזור אבל לא נריאה לי היא אמרה את זה לשרי, או שכן?

נו, מילא...

מהבחינה החברתית אלו היו שבועות לא קלים, בכל המובנים שיש...

אבל היו גם עליות גבוהות...אבל לשמחתי לא היו ירידות משמעותיות..

נכון, המטרה שהצבתי לעצמי ממש קשה אבל אני לאט לאט, ואצליח להשיג מה שאני רוצה, לא משנה כמה קשה זה יהיה...אני רק צריכה עזרה קטנה, אני מקווה שהוא יוכל לעזור לי, זה יהיה שימושי...

וואי איזה חלומות היו לי, מוזרים ומאוד! אני רק לא זוכרת אותם...

חוץ מאחדXD

ההוא שחלמתי שאני פוגשת לראשונה את אילון... אוי, זה ניראה לרגע כל כך הגיוני מה שהיה שם...

אני, מנסה לא לחייך את החיוך הדבילי שלי, לא יודעת מה להגיד אפילו... זה כל כך אופייני לי..

לפינת הלא קשור>>>>מסתבר שלעשות קוקו מלמטה זה יותר יפה..

-וואי שיגרת יום-לחזור הביתה, לראות דר'פיל ואופרה(זה מעניין!) ואז אופניים!

-אופניים! רכבתי על אופניים! וזה היה אחד הדברים הכי טובים^^ איזה כיף זה לנסוע עד שאין לך כוח יותר ואז.... אתה מגיע לקצה הגבעה והרוח על הפנים, והאדרנלין! והיופי שמסביב...שלמות^^ ואוו גם בדרך רדף אחרי איזה כלב..ואל ידעתי מה לעשות, מצד אחד אם הייתי נוסעת יותר מהר הוא היה רץ יותר מהר ואז נעלם מהבעלים שלו, ומצד שני אם אני הייתי נוסעת לאט הוא היה תופס לי ביס בגלגל... איכשהו יצאתי מזה...

-וואי, פסח מתקרב....איזה כיף! חופש!

-נכון האקרובטיקה של סוף שנה? תמיד רציית להיות בזה..חבל שאני לא....מה לעשותש אני לא גמישה=(

-כל כך המון לכתוב וכל כך ייסורי מצפון...

עד לפעם הבאה

ביי ביי

תשובות לשאלון השבועי

מה כולם עשו ואת מעולם לא עשית?
נשמע שיטחי אבל זה הדבר היחיד שעולה לי לראש...
להתנשקXD

מה כולם עשו ואת לעולם לא תעשי?
אמ..לא יודעת...
וואי, אני מתחילה להרגיש שאני הולכת עם הזרם...
הדברים היחידים שעולים לי לראז זה רק דברים עמוקים..
כמו לזלזל באחר וכאלה...

מה מעולם לא אמרת?
רוב הקללות שאני מכירה...

מה מעולם לא אכלת?
סוגים שונים של סלטים

במה מעולם לא צפית בטלוויזיה?
סימפסון(הבושה!)

למה מעולם לא הקשבת? (מוזיקה)
אוקיי לא יודעת..אין לי מושג..
כניראה סיגנון שאף פעם לא שמעתי שקיים...

מה לעולם לא תכניסי לפה?
שעועית!

מה לעולם לא תעשי באמצע במה באולם מלא באנשים?
אמ...לא ראוי לכתוב כאן...

ומה כן?
אמ..לרקוד, להציג הצגה...לנגן...לדבר, נו מה שעוישם על הבמה..

ולסיום, האם תרצי לחיות בארץ "לעולם לא"?
בהחלט^^

פוסט שחבל לקרא

עוד יום של פורים..

ישנתי? לא משהו..שוב

אבל היי, היה נחמד בבוקר...

אכלתי, ראיתי טלווזיה הייתי במחשה, ואפילו הייתי לבד בבית!

היה נחמד לדבר עם אנשים, או אישXD

לאחר מכאן, הולכים לדריה כדי ללכת לדניאל!

האמת, היה נחמד אצל דניאל, היו המוווווווווווווון יציאות דפוקות מצד מישהו שלא אזכיר את שמו..

"יונה נכנסה אלי הביתה" "אבל יונה מת מזמן"XDDDDDDDDDDDDDDג

אוי..היציאות האלו..

משם הביתה

ואז לדורית

אצל דורית? היה נחמד וטעים!

אכלנו פיצהP=

והעלנו זיכונות על העבר, וואי מה שקרה בשנתיים ומה שקרה לפני השנתיים האלו..

זה מרגיש כאילו זה היה רק אתמול כל ההרפתקאות, ואז כל המתחים ההם..

זה גם העלה בי זיכרונות מכל מיני רגעים שאני כניראה לא אשכח אף פעם...

משם הביתה..

לשיחה מוזרה, מלחיצה אבל גם מעניינת..

רודפי שמלות זה עם מושחט! לא אוהבת אותם בכלל! אין להם תקנות וצריך להעמיד אותם במקום!

לפינת נלא קשור>>>פוסט קצר וחסר משמעות..אני יודעת

-אני עייפהולכן אין לי כוח לכתוב משהו..נורמאלי

-אני שמחה שיש לי משפחה..

-יוו דוד שלי מגרמינה, זממין אותי לגרמניה

-סוף סוף הטלווזיה הולכת להעלם!

עד לפעם הבאה

ביי ביי

פורים, כמו כל פורים, לא משהו, האומנם?

פורים..

ואוי פורים, איזה חג..

פשוט החג שאני הכי אוהבת בגלל הקטע של התחפושות והכי לא אוהבת כי ת-מ-יד משהו לא נחמד קורה..

נגיד, פעם הכל היה נריאה מושלם עד שחזרתי הביתה ובדרך איבדתי תיק...וזה היה תיק שדודה שלי הכינה יל במיוחד והייתי ממש בבאסה..

ופעם הכנפיים שלי נקרעו(והשנה אגב, הן התפרקו קצת..) והיו שנים שהיו ריבים וכאלה..

והשנה?

השנה זה היה בדיוק כמו כל שנה, ואולי לא?

אז נכון, קמתי מאוחר מהרגיל אבל זה לא עזר הייתי עייפה ומאוד!

ונכון הסתרקתי וזה יצא נחמד אבל כמו תמיד יש קבוצה של שערות שפשוט אוהבות לצאת מהמקום!

ונכון באתי בין הראשונים עם מילה ואפילו השכנים שלי אהבו את התחפושת(או את הזנב, כי הם ממש נגנבו מזה שיש לי זנבXD)

אבל, תחלס, היה משעמם ומאוד!

כל היום אני מילה ודר הסתובבנו בבית ספר או סתם היינו בכיתה..

מידי פעם הצטלמנו..

אפילו משלוח המנות שלי לא היה משהו..כאילו הוא נחמד, כן..אבל השקעתי ממש במשלוח שלי וזה ביאס כזה..

לאחר היום המפרך והמשעמם..

חזרנו הביתה, אבל אני ודריה עצרנו מתחת לביתי הנעים וסתם דיברנו כהרגלנו..

באיזשהו שלב דורית הגיעה, עם ידידה דני, שהיה ממש מפחידOO

ליבינו אותם הביתה, ואני חזרתי לבית שלי, נכתי אכלתי...

אבל לא מספיק, כי באמצע האכול אני מגלה שבעצם בעוד כ15 דקות(וזה באמת היה  15 דק', זה החלק המפחידOO) לאחר חודשיים ושבועיים ככה...סוף סוף נפגשים..

האמת היה נחמד..

למרות שהמחשבה הראשונה שעלתה לי לראש כשרק קיבלתי את האסאמאס היתה "וואי הוא כל כך עומד לפספס את הבית שלי וזה יהיהפדיחות"

וזה באמת קרהXD

בסוף נמצא הבית..

גם דריה הצתרפה, מה שגרם לי להיות יותר בצד מרצוני..ובגלל שאין לי שום קשר לריבים שהיו..

גם, עוד היינו אצלי בבית באיזשהו שלב(מה שהלחיץ את ההורים שלי, כי זו פעם ראשונה שאני מביאה בן הביתה... וכאילו זה היה מצחיקXD התגבוה של סבתא שלי, למרות שהיא אמרה שהוא ניראה נאה ושחרחר...)

לאחר מכאן לשמו"ץ...

ואז הביתה להתקשר לסבתא שלי לכבוד יום האישה ולדורית^^

לפינת הלא קשור>>>>>>וואו פייסבוק זה לא כיף!

-לי יש פייסבוק כי חייבם לנסות לפני שאומרים משהו שלא אוהבים, והוא לא באמת מתפקד, אני רק נותנת אישור לאנשים להוסיף אותי..אבל איך קרה שתוך יום הכל השתנה ובמקום 10 אנשים יש לי 24...סליחה 27...ועוד תמונות וזה..לכן אני פתחתי במבצע צילום עצמי בכדי שלא יחשבו שאני באמת ניראת ככה כמו בתמונות שפורסמו....

-כן אז אני אולי קיצ'ית וזה..אבל אם לא האירועים שאחרי בית ספר..היום הזה היה הופך ליום הכי משעמם...

-להיות חצי מלאך חצי שטן זה מגניב דווקא..

-וואי בזמן האחרון אחוזי הצילום הטוב שלי עולים..

-אמא שלי רוצה לקנות מצלמה..אמיתית!

-חלמתי על בת דודה שליOO שהיא באה לארץ עם הבן שלה...שהוא נמצא בתוך שקית..?

-למה כולם רוצים לראות את הוויברטור..?XD

יש שלובשים מסכה אני רק לובשת אפוד מגן

יש אנשים שלובשים מסכות, אני לובשת אפוד מגן.

יש כמה סיבות למה קשה לי לעקוב ולעדכן כל יום, לא רק הזמן הוא הגורם המשפיע.

סיבה נוספת שתמיד כשאני באה לכתוב, ונכנסת לדף פתאום מה שרציתי לכתוב נעלם, כאילו לא היה קיים לפני..

משהו במקומו מגיע, ומחליף אותו.

בנוסף, לא תמיד מתאפשר לי לכתוב על מה שאני באמת רוצה..

מצחיק, תמיד אמרתי לעצמי שהבלוג הוא בשבילי ולא בשביל אחרים, מה שנכון, הצחיחות פה מעידה על כך..

אבל לפחד לכתוב משהו?

למה אני צריכה לפחד מהאמת, מהחיים?

טוב, יש לזה סיבות כמו לכל דבר אחר.

דברים שבאמת חשובים לי ומעיקים עלי מידי יום אני יכולה מקסימום לספר לאדם אוד או שניים, לא כי אני לא רוצה פשוט כי אסור לי..

גם יש דברים שכמה שאני ארצה לכתוב אותם, המוסריות בחיי לא תאפשר לי..

גם בכלל, אני לא מספרת על עצמי לא כי אני לא רוצה שתדעו עלי דברים אלא זו שיכבת הגנה, במובן של..אם אני אספר תווצר לי בעיה יותר גדולה..

גם בכתיבת פוסט שכזה אני לוקחת סיכון מטוררף, אבל הבלוג הוא שלי ובעצם מותר לי לעשות מה שבא לי.

אז שוב, שוב עבר שבוע שלם של אי עידכונים, זה דיי מבאס האמתי, אחד בדבירם שאני הכי אוהבת זה לחזור הביתה לבדוק תגבות אבל אם אני לא מעדכנת יותר מיומיים יש לי רגשות אשם שאני לא מעדכנת..

אז, שבוע שבו קרו דווקא המון דברים כמו שאני שמה לב לזה עכשיו.

התחיל חודש חדש שזה כבר סיבה למסיבה..

גם השתתפתי בתחרות אתלטיקה בתור זורקת כדורי ברזל ות'אמת דיי התאכזבתי מעצמי כי זרקתי בקושי שש... כשאני יכולה שבע שמונה..

ועוד פיספסתי מבחן במדעים מה שאני ממש לא אוהבת וזו פעם ראשונה שאני מפספסת מבחן בכל חיי...

החלק הכי מבאס באתלטיקה היה ביום שלישי, ביום של התחרות..

חיפשתי כדור נגד בחילה בבית מה שנשאר היה בתיק שלי המון זמן (לא שזה בעיה של זמן, זה בעיה של אמידות...) ותכלס בימים אחרים לא הייתי לוקחת אותו, אבל כשמדובר בבחילה אני מעדיפה לקחת את הסיכון המטורף הזה..

אז לקחתי כדור, שבעצם תופעות הלוואי שלו ממש חזקות מבדרך כלל בשל זמנו הממושך בתיק...

ומוקדם בבוקר יצאתי לבית הספר עם מילה, מעשה תמים ונחמד?

לא ממש..

לאחר כעשר דקות הליכה התחלתי להזיע בצורות מטורפות...

ועוד ערב לפני אני חשבתי לעצמי "וואי ואם זה יתבטל, מה אני אעשה? אני אהיה בבעיה, יש לי כדור בתוכי שגורם לי לתופעות לוואי ואני עוד צריכה בעצם לחזור ללמוד וזה..."

למזלי הגענו בזמן..

ככה ששום דבר לא התבטל..

עדיין!

לאחר כמה דקות מגיע לו שלומי, המורה לספורט, בחיוך כזה(הוא תמיד מחיך, לא משנה מה!)

ואורמ לנו "טוב חברה, היום בבוקר הודיעו לי שדוחים את התחרות למחר" עכשיו, רצוי לציין שהוא מחייך..

כששומעים דבר כזה ממישהו שמחייך הדבר הראשון שחושבים על זה זה "וואי הוא שקרן גרוע.."

אז כן ככה כולם חשבו..כי בכל זאת, לא כיף לשקר על דבר כזה, במיוחד כשמדובר בי, שאני עם כדור לא טוב בגוף..

לאחר כמה דקות של בירור מסתבר שהוא באמת מחייך בכל מצב והוא לא משקר=-=

מה שאומר..

לי יש כדור בגוף שגורם להזיות, רצונות חזקים לישון, זיעה מטואפת והרגשה כאילו ירד לי לחץ הדם ואני חייבת דחוף סוכר..

וכן, מסתבר שטוב שאני מדמיינת דברים כאלו מראש, למה?

כי זה מכין אותי נפשית ופיסית מה שאני אעשה במצבים כאלו..

אז נכון יכולתי לבוא לבית ספר בעשר כי מותר לי, אבל בהתחשבות העובדה ששעתיים ראשונות אנחנו עושים את העבודה החשובה באנגלית, הייתי חייבת לבוא על השעה הראשונה..

אז כמו ילדה טובה חזרתי הביתה לקחתי תיק וכמה דברים וחזרתי לבית ספר..

ארבע שעות ראשונות סבלתי!

מאותו הרגע החלטתי שנאי יותר לא לוקחת כדורים נגד בחילה עשרים דקות לפני אלא דקה לפני ולא אכפת לי מההוראות..

זה היה קשה ומעייף!

יום לאחר כמאן לקחתי כדור ברגע שהייתי בטוחה ששום דבר לט מתבטל..

ותחלס, היה כיף דווקא...

נכון אף אחד לא ניצח, ואני הגעתי למקום 19..אבל זה לא מקום אחרון!

ליום חמישי הגעתי במצב רוח לא רע..

כמה שהיום הזה הלך לאט ומאוד היה בסדר..

בסוף היום כמובן שהייתי צריכה למהר..

הרי ככה זה כשאתה צריך להספיק לעשות שיעורים, ללמוד לאכתבה באנגלית, לכתוב 100 מילים מה אניא עשה בפורים, לקנות תחפושת, ללכת לשומר הצעיר וזה אולי נשמע קצת וקל, אז זהו שלא!

זה ממש קשה..

מכל הדברים האלו, הדבר הראשון שאני עשיתי היה ללכת לחנות..

ולמזלי הטוב! ולשמחתי המאוד רבה!

המורה הפרטית שלי ביטלה את השיעור כי היא עייפה!

מה שאומר שחצי מכל מה שרשמתי מקודם אין!

אז יכולתי ללכת בשקט ובנחת לקנות את התחפושת וללכת לשומר הצעיר^^

 (אני ידועת, זה "חופר"-האמת זה ממש לא- אתם יכולים להפסיק עכשיו לקרא אם רוצים...אני אמשיך..)

וכך הגיע לו יום שישי...

יום קשה ומשמם

אבל..נו, סוף סוף קיבלנו את הבחנים בג"ג..

ואני קיבלתי את הציון הרביעי הכי גבוה^^

(כאילו, יש רק שלושה תלמידים עם ציון גבוה משלי..)

כן, באופן רשמי אני מודיעה שאני קיבלתי 48!

(הציונים שלפי הם 65,60 ו-50..)

אז נכשלתי, נכון..

ונכון היא שחכה לחשב שלי עשר נקודות, אבל למי אכפת?!

היא לא מחשיבה אותו בתעודה! (מעשה חכם מצידה..)

כן כל הכיתה קיבלה ציונים בין 20-40... ואני רצינית..ולאף אחד לא אכפת...כולם רק צחקו על זהXD

ובסוף היום הלכתי לקבל"ש

היה נחמד ומצחיק..

ובניתי מטוס מנייר שעף כל כך לאט!

כאילו, בססלאו מושן...

הוא עף בהתחלה מהר, ואז הוא מתהפך ולאט לאט עף ואתה מסתכל עליו ותוהה מתי הוא כבר נוחת, זה נריאה כמו נצח שעובר אבל כל זה קרה שלוש שניות וקצת..

וזה היה הזמן הכי גבוה, ויכולתי לנצח אבל בסוף עשינו תחרות חדשה..

והייום?

חם!

ומאוד חם!

בשעה 1 בצוהוריים הייתי בקן לתכנן את פורים לגו"ץ...

דווקא גם זה היה נחמד!

היינו הרכב מלא! כלם היו! של השמונה!

זה כזה מגניב אףא חד לא הבריז וזה..

המצב של הקבוצה משתפר! ואנחנו גם עוישם גמד ענק לקבוצה^^

דברים ששחכתי להזכיר...

אוקיי בכיתה התחלנו לעשות גמד ענק, ולמזלי שלא כמו שנה שעברה, יש לי גמד שמשקיע!(כלומר גמד שבעצם עושה את העבודה שלו כי שנה שעברה לא הביאו לי כלום!)

הגמד שלי, שאני יודעת שזה בן, ואני חושדת במישהו (בעצם אני כבר יודעת שזה הוא בגלל הכתב אבל..ששש! )

הוא ממש חמוד דווקא..

הוא הביא לי ביום הראשון פתק ועליו רשום "תנו למשחקים להתחיל!"  ובסוף היום גם פתק עם "יום טוב" וצמיד..

למחרת גם קיבלתי כיףכף! עם עוד פתק...

(אגב הוא חותם בתור ג'ון הענק...אבל הוא לא ענק! אני חייבת להסביר לג'ון הזה שהוא לא ענק..)

וביום שישי..

לא קיבלתי מתנה רק מכתב קטן וממש חמוד!

היה רשום שם שהגמד שלי נהנה לתקשר איתי ככה(והאמתי גם אני...כל הזמן היהת לי ציפייה לפתוח את הלוקר ולמצא בו משהו חדש^^)

והוא צייר אפילו ליצן חמוד...

וומאחורה היה לב ובפנים המון פעמים את השםש לי..(האם הגמד שלי מאוהב בי?XD אני כבר רואה את כולם אומרים כן...)

לענקית שלי אני הבאתי כמה וכמה דברים..וממש השקעתי במשלוח מנות הוא יצא ממש חמוד...

עוד דבר שלא הזכרתי!

מצאתי את היומן שלי! היומן הכי עדכני בעצם...וממש במקרה או שאולי לא, יצא שבדיוק ביום שבו מצאתי אותו היה היום שהפסקתי לכתוב בו לפני שנה...ואו זה היה מגניב! י)שר פתחתי בכתיבה ממושכת על כמה שהדברים השתנו, מה שנכון... וכתבתי ה-כ-ל!

גם כשקארתי את זה העלתי זיכרונות...וואי זה למה אני אוהבת יומנים, כיף להעלות זיכרונות ורגשות..

השבוע הזה, מהיום שבו לא עידכנתי היה שבוע מלא בעליות וירידות...

אז נכון הירידות היו ממש כואבות וקשות אבל באותה מידה כל העליות שהיגעו אחרי זה היו ענקיות! נהנתי מכל רגע..

אחת הירידות היותר קשות שהיו יל בחיים... יום שישי..

לא היה קל עם זה, ממש כאב לי מכל מה שקרה...

ואז נזכרתי ביום ההוא, לפני כמה שנים, ביום הכי מפחיד בחיי... ואיך פתרתי את זה..

וגם נזכרתי באחד משיעורי תנ"ך שכשמתפללים רצוי לפחות להוזיז את השפתיים.. ככה התפילה כאילו עולה..

זה הכניס אותי לרגע להלם, שזה נכון..

לא עבר רגע וניצלתי את הדבר האחרון שנשאר לי לנסות..

כשנמצאים בתחתית והפנס עדיין דולק, מנסים כל דבר..

גם את זה נסיתי, למרות שהסיכויים שזה היה מצליח היו ממש נמוכים, הכל היה הרוס וכואב, זה היה פשוט..הסוף..

ואז לאחר כמה שניות של הניסיון..

משום מקום, פרץ תקווה מטורף הגיע משום מקום!

מסתבר שזה באמת הצליח (חלק יגידו שזה סתם צירוף מקרים, אבל כל אחד ומה שהוא חושב..)

כאילו, זה לא היה מושלם, זה היה רק כמו מחט בערמה של אוכל של סוסים..

היה קשה למצא את זה אבל מצאתי את זה, וכשמצאתי התחלתי לרקום את עבודתי, התחלתי להמשיך בזה..

להמשיך לרקום את החברות האמיתית!

מצאתי את עצמי תוך שניות כמעט בסוף הבעיה...

כאילו שלפני כמה דקות לא היה סיכוי אפילו לצאת ממנה..

זה היה כל כך טוב, כל כך משחרר..

והימים שהגיעו אחרי, גם הם, בדיוק כמו הרגע שחאיר ואף חזק יותר...זה היה שווה כל רגע...כאילו, רגעים טהורים ולא מוסברים...

אז נכון, באיזשהו שלב זה חזר לשגרה אבל עכשיו אניח יודעת שיש עוד סיכוי, ואני מקווה שאני אצליח במשימה החדשה שלי..

לפינת שלא קשור>>>>>>מה ששבוע יכול לעשות לבן אדם

-החברים של נאור-זו אחת הסדרות המעניינות דווקא..

-התחפושת שלי דווקא ממש חמודה אבל דר, אנא ממך אל תכעסי אני לא אשים לק...

-מוזיקה זה משהו שיכול להוציא אותך מכל מצב...

-הדבר הכי חשוב לאחר האמונה זה התמדה, אם באמת מתמידים אפשר להציח! צריך רק להאמין קודם, האמונה באה לפני הנס..

-"נבואה שמגשימה את עצמה" זה היה משפט מפתח בכל השבוע הזה, משפט חדש שנכנס לתודעת הלקסיקון שלי ומתאים לכל סיטואציה בזמן האחרון.

-וואי, כבר שבוע עבר.. שבוע בלי זה...זה כמו הימים ההם שלפני הפעם הראשונה..(חח אני בספק אם מישהו הבין את פשר המשפט =] )

עד לפעם הבאה

ביי ביי