אתם יודעים, כדי להגיע ל-100 אחוז הצלחה בניחוש טוב צריך לקחת את כל העובודות שמסביב-מהכי לא קשורות ועד הכי חשובות, ולחבר אותן יחד ולמצא הגיון.
זה למה אני כמעט ולא טועה בניחושים שלי, וגם אם אני כן תמיד יש לי תוכנית גיבוי.. וגם אם אין, תמיד כיף לאלתר.
אם חושבים על זה ככה, צריך להסתכל על זה כמו אל בעיה של גיאומטריה.
יש לך כמה נתונים ואתה צריך להגיע לתוצאה מסויימת..
ואז אתה מסתכל כמה זמן על הצורה הנתונה, מוצא עובודות נוספות, מוצא משלושים ואז אתה מחבר את כל העובודות יחד ומוצא דרך להגיע לפיתרון..
ורק בסוף, אתה כותב הכל בטענה ונימוק לעצמך, ובסוף בסוף מוסיף מ.ש.ל.
זו אחת הדרכים היותר גאוניות של העולם שלנו להגיע לפתרונות, רק כמה חבל שלא כולם יכולים להשתמש בדרך הזאת גם ביום יום.
אגב, בזה הרגע פתרתי את החידה הגדולה שכל נער ונערה תוהים כשהם לומדים גאומטריה, למה צריך את זה בכלל?
על פני השטח, רק אם אתה ארכיטקת או איך שלא רומשים את זה, זה יהיה שימושי וגם שמעתי איפשהו שזה מפתח את יכולת החשיבה..
פעם גם העלתי השארה שזה כמו זירת פשע וצריך למצא את האשם, במילים אחרות גאומטריה עוזר לבלשים..
אבל מי באמת יהיה בלש או ארכיטקת (לעזעזל עם החוסר ידע בכתיבת המילה הזאת)?
אז בסוף רובנו מגיעים למסקנה שמשרד החינוך סתם רוצה למרר לנו את החיים, מה שהגיוני, שימו לב לחוסר תקציב...המורים מבקשים מהתלמידים לצלם..עצוב, לא?
אבל, בזה הרגע, בדקות האחרונות הבנתי לבד, שמשרד החינוך פשוט גאון דווקא, מי היה חושב שגאומטירה זה בעצם אחד האמצעים החשובם שאחנו יכולים לקבל בחיים, לפתור את הבעיות שלנו...
רק, כמה חבל שזה מתבזבז לחינם וקשה לי להאמין שיום יבוא ואיזה ערס אחד בעוד איזה כמה שנים, יעשה קשר בין גאומטריה לבין מה שהפסיכולוג שלו אמור לעשות..
גאוני, לא?
(וואי למה יש לי הרגשה שאם מישהו יקרא את זה, הוא לא יבין מילה ממה שאמרתי, ושאין יל קשר בין המשפטים וכו'..?)
___
טוב אז במשך השבועים האלו מצאתי את עצמי מלאה בפעילויות...
יש את הספר מחזור שנפגשנו וכתבנו, והייית אצל דניאל בפעם הראשונה!
והיה גם את הבוקר גו"ץ שהיה נחמד דווקא, חוץ מהחלק שבו היה לי שפם ופאה והרגשתי חוסר נוחות..
והכי חשוב! יום שישי!
אחד הימים היותר טובים דווקא..
היה לנו קבל"ש של הקבוצה שהיה ממש כיפי ומגניב! עשינו תמונות ודיברנו וצחקנו ואפילו ניזכרתי בחווית ילדותXD
לאחר מכאן לקראת הערב, מצאתי את עצמי עם דריה ודניאל בדרך לספיר לחגיגת יום שישי ה-13 עם ארבעה סרטים מפחידים(ובניינו לא כאלו מפחידים... אבל המסור זה גאוני!)
החלק הכי קשה היה הריצפה, היא היתה קשה..
רוב חקלי גופי הלכו להם באותו ערב... או בוקר?XD
ואז ביום שבת עוד מצאתי את עצמיבפיגשת ספר מחזור-כיף...
אבל יום ראשון... דווקא הלך סבבה..
למרות שהיו לי שני בחנים ומבחן...אבל למי זה משנה?
המבחן, הלך לי בסדר למרות שיש לי הרגשה שאני אקבל איזה 75... ואני אתבאס מזה.. (אני אתבאס מכל ציון שהוא לא 90...כי זה מדעים)
אבל בבחנים היה ממש קל דווקא...
בלשון הלך סבבה, ובמת' סבבה יותר אפילו! אני באמת חושבת שיש לי סיכוי לקבל 100.. או 90 ומשהו..
על פי בדיקה של דברים שלא הייתי בטוחה אצל האנשים היותר חכמים בהקבצה הסתבר שצדקתי ככה ש...אני מחכה לתוצאות...
יום למוחורת?
סורקת, הדבר הכי מעצבן שיש!
ועוד היה מבחן בהסטוריה, שקשה לדעת אם הלך לי טוב או לא...מה כן פעם ראשונה שהיתה לי תשובה באורך של עמודOO
יום שלישי?
יום טיול לרמלה! דווקא אני נהנתי..
מזמן גם לא אכלתי פלאפל אמיתי...
והשטיח במסגד היה ממש רח! כאילו...איך?! זה היה ממש נעים לדרוך עליו...
ונכון הכניסה אמורה לתת הרגשה כאילו אתה קטן, טוב, עלי זה עבד..
ואיך שלא נשכח את העכבר הקטן של שלו שאני עדיין לו בטוחה האם זה זכר או נקבה... אבל הוא ממש חמוד!
גם באותו יום היה עירונוער-לקיבעת חוקים וכאלה...אני לאט לאט מרגישה תורמת לעיניין... חלק מזה..
ואז כמובן יום רביעי והנה, חמישי...
עוד יום עמוס...
דברים ששחכתי להזכיר? אה כן, יש את שבוע בטיחות בדרכים, ואני הרי בהצגה-כאחות... ועוד כל מיני תפקידים...
רק דבר אחד אני לא מבינה למה שרי רצתה שאני אהיה חלק מכתיבת האמנה?
אני יודעת שאירנה חושבת שאני כותבת יפה בגלל שאני כתבתי כמה מהאלה של ספר מחזור אבל לא נריאה לי היא אמרה את זה לשרי, או שכן?
נו, מילא...
מהבחינה החברתית אלו היו שבועות לא קלים, בכל המובנים שיש...
אבל היו גם עליות גבוהות...אבל לשמחתי לא היו ירידות משמעותיות..
נכון, המטרה שהצבתי לעצמי ממש קשה אבל אני לאט לאט, ואצליח להשיג מה שאני רוצה, לא משנה כמה קשה זה יהיה...אני רק צריכה עזרה קטנה, אני מקווה שהוא יוכל לעזור לי, זה יהיה שימושי...
וואי איזה חלומות היו לי, מוזרים ומאוד! אני רק לא זוכרת אותם...
חוץ מאחדXD
ההוא שחלמתי שאני פוגשת לראשונה את אילון... אוי, זה ניראה לרגע כל כך הגיוני מה שהיה שם...
אני, מנסה לא לחייך את החיוך הדבילי שלי, לא יודעת מה להגיד אפילו... זה כל כך אופייני לי..
לפינת הלא קשור>>>>מסתבר שלעשות קוקו מלמטה זה יותר יפה..
-וואי שיגרת יום-לחזור הביתה, לראות דר'פיל ואופרה(זה מעניין!) ואז אופניים!
-אופניים! רכבתי על אופניים! וזה היה אחד הדברים הכי טובים^^ איזה כיף זה לנסוע עד שאין לך כוח יותר ואז.... אתה מגיע לקצה הגבעה והרוח על הפנים, והאדרנלין! והיופי שמסביב...שלמות^^ ואוו גם בדרך רדף אחרי איזה כלב..ואל ידעתי מה לעשות, מצד אחד אם הייתי נוסעת יותר מהר הוא היה רץ יותר מהר ואז נעלם מהבעלים שלו, ומצד שני אם אני הייתי נוסעת לאט הוא היה תופס לי ביס בגלגל... איכשהו יצאתי מזה...
-וואי, פסח מתקרב....איזה כיף! חופש!
-נכון האקרובטיקה של סוף שנה? תמיד רציית להיות בזה..חבל שאני לא....מה לעשותש אני לא גמישה=(
-כל כך המון לכתוב וכל כך ייסורי מצפון...
עד לפעם הבאה
ביי ביי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה