יום ההולדת הגרוע ביותר

היום, ממש היום יש לי 18 וחודש בדיוק..

מה שאומר שלא עידכנתי בכלללל על היום הולדת ובעצם-חודש בדיוק..

למה? 

בהתחלה מחשש.. המון חברים שלי קוראים כאן ואני ופחדתי שהם ממש יעלבו ממה שאני עומדת לכתוב עליהם, אחר כך גם היה לי עומס דיי גדול בבית הספר ובתנועה ולבסוף סתם כאבי ראש וחוסר חשק לכתוב..כל זאת ועוד-בהמשך!

 

אז..18

אני אישית ממששש פחדתי מהגיל הזה ואני עדיין מפחדת. בעצם זה אומר שמהיום ההוא לפני חודש ועד סוף החיים-אני ברשות עצמי!

אני זוכרת שרגע השיא היה כשקיבלתי מכתב שאומר שאני צריכה לשלם מיסים אבל בגלל שאני עדיין תלמידה ואז אני אהיה גם בצבא-אני פטורה-בינתיים..
מיסים?! אני...מיסים?!  מה זה בכלל מיסים? למה משלמים אותם? מה קרה לגון לוק ולתנועות הרומנטיות? זה לא שאריות של התקופה המלכותית שיש לה שם יותר יפה וגובה?

בכל מקרה...פחד!

לדעת שאם חס וחלילה אני נשארת לבד, בלי המשפחה..אז..בעיה שליOO

זה דיי מלחיץ..

בקיצור-המוווןןןן לחץ!

ואז הגיע היום המפחיד...ה-יום המפחיד..גיל 18..

(שזה גם היום לפני הבגרות במת' והיום לפני ה-מסיבה#$@ )

בהתחלה הוא היה בסדר.. אסאמאס פה, מזל טוב מההורים שם ולבית ספר! (לאור העובדה שיש בגרות יום למחורת-רוב התלמידים בשכבה היו בחופשתבגרות..אני באתי כי יש לי פיזיקה וזה חשוב בחיים) . 

בבית ספר..טוב, בעצם פה הכל התחיל..

התחיל מזה שלחלק לקח זמן להזכר שיש לי יום הולדת, אבל זה בסדר..זה קורה!

והחלק שלא ידעו..או התבלבלו..

והחלק שלא הרגשתי שזה היום המיוחד שלי אלא סתם עוד יום.. 
פינת השכלה כללית על ינה-יום ההולדת שלי זה המיוחד הזה שבו אני רואה את כל התוצרים לעבודה שלי במהלך השנה. זהו יום חופש למנוחה שבו אני בעצם ממלאת את מיצבורי האנרגיה שלי ומוחיכה לעצמי שוואל ה בשביל זה אני חייה! 
האנרגיה שמעניקים לי ביום ההולדת, כל אדם ואדם...גם אם זה חיוך קטן של מזל טוב מספיקה לי לשנה+. מדובר באותה אנרגיה שגורמת לי לעזור לאנשים ולתרום לאחרים בלי לקבל שום תרומה רק כי בא לי! כי זה עושה לי טוב..

ויום ההולדת זה היום שאני ממלאת מצברים ומבינה למה אני בתכלס עושה את זה..

אז ביום ההולדת השנה, משום מה...

לא הרגשתי את המיוחדות הקוסמית של יום ההולדת..

רגעי שמחה קטנים קפצו להם בין המזל טובים החביבים..אך בשורה תחתונה נשארתי לבד לאורך כל היום, נזכרת שוב ושוב ברגע ההוא שזרקו עלי כריך שהיה על הריצפה יותר מפעם אחת, וגם זה היה בטעות..רגע משפיל ביותר שלא מגיע לאף אחד ביום ההולדת שלו לדעתי..בטח ובטח לא ממישהו שאכפת לך ממנו ואתה חושב שגם לו אכפת ממך והוא מצליח לעשות את ההפך..

וזה היה סופר מעליב..

אז כמו שאמרתי, את רוב יום ההולדת שלי באמת ביליתי לבד..מנסה לשעשע את עצמי בכל מיני פעילויות כמו ללכת להסתפר-לבד.. 

לראות סרט שאנ אוהבת-לבד..

לקרוא משהו שאני אוהבת-לבד..

בעיקר דברים חביבים שעשיתי לבד כשבשורה תחתונה הרגשתי בודדה מאוד..

ובהערת סוגריים-מצאתי את עצמי מורידה ליטרים של דמעות על זה שהחברים שלי שחכו ממני ולא אפכת להם ממני ושכנראה השנה לא הייתי מספיק טובה ומספיק נאמנה כי הפירות שגידלתי הרקיבו כנראה..

אז בכיתי ובכיתי, והחשש הגדול שלי היה שמישהו יגלה על זה! שילדת יום ההולדת בוכה? ועל מה? כי היא התאכזבה מהחברים שלה..

ציפיתי לקבל את ברכת יום ההולדת המושקעת, לפחות ממישהו אחד..(איתן♥ בזה יצאת אדיר! אני שמחה שהיית איתי מורלית ביום הזה..) 

וככה, בוכיה ועצובה והכי בודדה הלכתי לישון..

וסיכמתי שיום ההולדת 18 שלי הוא יום ההולדת הכי נורא שאי פעם היה לי..וסמכו עלי, אני חכיתי עד הדקה האחרונה שלו בשביל שינוי כלשהו ופשוט יצאתי..לבד ובודדה..

לא הרגשתי כל כך נורא ולא בכיתי כל כך הרבה מאז הפרידה מההוא! (ספסף:P) 

כבר היו לי תכנונים אולי לבטל את המסיבה ביום למחורת אבל..זה לא יפה מצידי..אנשים כבר שילמו וזה לר פר כלפי חתן יום ההולדת שחוגג איתי..

קמתי בבוקר למחורת, חושבת על יום ההולדת בערב, מה יהיה אם יהיה לי קר, על הכסף ומן הסתם גם על הבגרות במת'!

שעם כל הכבוד ליום ההולדת שלי, היא במרחק מספר שעות..ולא כל כך למדתי

אז בקשר לבגרות-לשמחתי הרבה היא היתה כל כך קלה...סיימתי הרבה לפני זמן ולא ראיתי טעם לבדוק

ושאר היום? היה רגיל..שוב.. אולי התרגשות קלב למסיבה אך זה הכל

ובמסיבה? היה אדיר למדי! 
אני חושבת שהייתי הרבה יותר שמחה אם כוווולם היו נהנים..אבל אי אפשר תמיד לרצות את כווווווווולם..

היה המון אוכל, ושתיה..

וביליארד, וג'אקוזי שרק בסוף ספסף נכנס אליו לבד, פלזמה+סימולטור נהיגה, מסך גדול למוזיקה, אורות טובים, בר..ספות..בקיצור-ספארק לופט איכותי ביותר!

אני מאמינה שאיפשהו במסיבה המצב רוח שלי התחיל לעלות לאט לאט מדיכאון רצח ל..בסדר..

זה התחיל כנראה איפשהו בסליחה של זורק הכריך והשיחה קצרצרה..בלהודות שוואלה רע לי ומאוד..

ואולי גם לקבל חיבוקון ראשון מזה שנה וחצי מהאקס המיתולוגי על הברכה שכתבתי לו :) מה שהיה מאוווד שמח!

ועל זה נאמר אגב-שיש דבר כזה אקס ידיד..וזה יכול לעבוד!

ולאט לאט התחלתי להרגיש קצת יותר טוב..

עידין מאוכזבת ששחכנו ממני ביום הקודם אך עם ראש על הכפתיים-היי, היתה בגרות הרי.. כ

אז כולם נהנו והיה נחמד במסיבה..

העוגות..שלוש עוגות, שתיים שלי ואחת של החתן, מביאים משאלה ביחד..

היתה לי משאלה שהבעתי..אני זוכרת מה ביקשתי ואני מאמינה שהיא לאט לאט התחילה להתגשם..

חזרתי מאוחר, ולמחורת באתי כמו גדולה ליוםספורט!

מפה לשם לחץ בלימודים והתחושה הכללית שלי עלתה וירדה..

למזלנו-בסופו של דבר..

לא נכשלתי במבחנים, הגשתי כבר את העבודה הגדולה באנגלית, הבגרות הספורט בשבוע הבא ואני? מסוגלת לעבור!

יש לי זימון לצהל שצריך לדחות בגללה..

 

אהההה..

שחכתי מהחלק החשוב..

דברים התחילו לקבל אור חיובי אחרי יום ההולדת

באותו הסופ"ש היה לנו מפגש שישי כרגיל, ובזמן ההתכוננויות קיבלתי אסאמאס מסתורי "תצאי החוצה בשבע.." טוב, מוזר..אבל נגיד..

יצאתי לי חוששת החוצה, מצפה להכל! לאיזה פיצוי על 18 הנוראי..

ואמ...על אף שהעדפתי לראות חבורה של אנשים אומרים "מזל טוב וסליחה!" אני קיבלתי משהו שהוא שווה לא פחות..

(אגב, בהמשך הבנתי שהיה באמת מתוכנן מזל טוב גדול מכולם רק שחוסר תקשורת ותאום לא הוציא את זה לפועל..)

בכל מקרה, בחוץ חיכה לי אוטו, עם אביו של אחד מהחבורה והוא הוציא מהבגש שקית גדולה מאוד (וקצת כבדה...מצד שני-יש בגרות!)

בעודי מודה ושמחה עולה למעלה..לפתוח..מתנוווווות!!!!!

אזז...

יש לי עדיין חברים מקסימים שיודעים מה אני אוהבת ומה אני צריכה בחיים

אז כןכן, אני קיבלתי ....(לכל קוראי הפוסט הקודם לפני חודש-כןכן..זה בדיוק מה שכתבתי אז)

רמקולים!!!! ואיכותייים ביותר עם..בסססססססס:D 

אני כל הזדמנות שומעת מוזיקה או כל דבר איתם! הם אדירייייייייייייייייים!!!

וגם קיבלתי אוזיות ממשששששש טובובות!!! אבל בגללש הם ענקיות החלפתי אותן לדגם קצת פחות טוב אבל גם קצת יותר קטן(אך עדיין איכותי !!) 

ושרשרת!!! יפהD:

וקלפי אמת או חובה חושניים ביותר..כןכן, האלו שמעל גיל 18...או לבעלי ניסיון מיני כלשהו..

 

וזה כמובן הולך ביחד עם ה...IPOD 4 שקנו לי במשפחה...

שזה פוסט בפני עצמו..

על כמה שאני מפחדת להתמסחר ולהתמכר לזה ושעד כה אני מרגישה דיי בסדר.. ויש לו כמה יתרונות שימושיים..

ווכו' וכו' וכו'

בכל מקרה..

ריגשית? אני בבעיה.. 

אם כבר רגש!! מזלטוב לזוגות הצעירים שמקיפים אותיייייי אתם כולכם חמודים (כןכן מר Z וגיאו :P)

אבל זה לפוסט הבא

עד לפעם הבאה

ביי ביי

 

 

 

תשובות לשאלון השבועי

אם אפשר היה להמציא שלט רחוק למשהו שאין לו עכשיו שלט בבית, מה היית רוצה שזה יהיה?
זו שאלה קשה לאור העובדה ששלטים רחוקים מצד אחד מקלים על חיינו ומצד שני מונעים מאיתנו להיות בכושר ולפתח מיומנויות. כמו פייסבוק! בכל מקרה אם כבר אז שלט רחוק לדלת של הבית..

איזו המצאה חסרה בשביל לשדרג את הרכב שלך או של המשפחה שלך, כדי שזה יהיה האוטו המושלם מבחינתך?
אממ אני מאמינה ששילדה מנוע וגלגלים ואולי גם הגה ומושבים ממש ישפרו את האוטו שאין לנו (בינתיים!)

האם יש מישהו מהחברים או המכרים שלך שהיה יכול להיות ממציא גאוני, אם רק היה לו את הכלים והאמצעים לעשות את זה?
כן חחחח ואם לנקוב בשמות אז למקסיקני לשגיב לסבא שלי ולי חחחח

האם יש המצאה כלשהי בעולם שהיית רוצה שלא היו ממציאים אותה אף פעם?
פייסבוק. או סמארטפון. שעות אפס מבחנים וכסף.

החיים שלנו, במאה ה-21, כנראה הרבה יותר קלים מלפני מאה או מאתיים שנה. על איזו המצאה בחיים לא היית יכולה לוותר, אם היו צריכים להחזיר אותך אחורה בזמן?
בדיוק חשבתי על זה... והחלטתי! מצית ארוך כזה של כיריים. נראה לי קוראים לזה מצית ביטחון נראה לי חחחח זו המצאה למתקשי הגפרורים והפחדנים, כמוני

יש לך המצאה משלך שאת/ה רוצה לשתף אותנו בה?
ואז שמישהו יקרא ויקח לי את הרעיון? ויפרסם? נעעע

דברים מוזרים אחרי שנפרדים ונשארים ידידים

טוב, יש כמה רגעים ממש מוזרים בחיים אחרי שנפרדים מהחבר ונשארים ידידים
מתוך הניסיון השופע שלי (כל השלושה) להלן הרשימה והמסקנות שלי 

הראשון-לראות אותו פעם ראשונה ולא להגיד את אותו השלום עם הנשיקה/חיבוק, אלא סתם "היי"

השני-לדבר איתו פעם ראשונה על נושא סתמי כלשהו או לא סתמי כשברור לשניכם שהמחשבה"איזה מוזר זה..." עוברת לכם בראש(אתם גם סביר להניח עומדים במרחק של מטר זה מזה.. גם זה מוזר!)

השלישי-להפגש כמה אנשים ביחד, ופתאום מישהו אומר משהו שמזכיר לכם בדיחה פרטית, אתם מעבירים מבט, מחייכים לכבוד הרגע הנוסטלגי הסודי שלם, וממשיכים הלאה כאילו שום דבר לא קרה(בודדים מהחברים כן שמו לב, ישאלו אבל תשובה אולי לא יקבלו..)

הרביעי-הפעם הראשונה שאתם מדברים על מה שהיה.. לבד.. זה ממש מוזר!

החמישי-לדבר איתו/ה על מישהו אחר שאתם מעוניינים בו ולהפך..

השישי-הרגע שבו מגיעים פעם ראשונה לבית שלו, רואים את ההורים, ואתם האורחים היחידים.

היום השלמתי את השישי באופן מלא(כלומר הייתי בבית של כל האקסים שלי..)-וכן, זה אחד הדברים המפחידים גם!

לדעת שאתה חוזר לבית שעד לפני תקופה מסויימת הרגשת בו סוג של בנוח, ידעת כבר מה נמצא איפה, היית נחמד להורים ואם אליך..והיום אתה יודע, שהמווון דברים השתנו (גם אם עבר יום..יש להם נטייה להשתנות!), ההורים אולי כבר לא מחבבים..וגם אם כן זה ממש מוזר להגיד להם שלום ולקוות שהם לא שונאים אותכם(אלוהים יודע מה האקס סיפר להם ואילו טעויות עשיתם בעברכם..), לעלות במדרגות שבפעם האחרונה שעליתם בהן, הייתם עוד ביחד..

לרדת בהן-מאותה הסיבה

לגלות שהבעל חיים שלהם עדיין מחבב אתכם..

לגלות שהמווווווווווווון דברים השתנו בבית ומצד שני הכל עוד במקום 

להגיע לחדר, ה-חדר חח, להזכר ברגעי הנוסטלגיה שהעברתם שם, להעיף מבט לכל הצדדים והפינות(בתקווה שלא השתנו) ולהזכר בזממכם האחרון במקום ההוא.. רגע נוטסלגי עצוב במקצת אם אפשר לומר, אפילו מכל שאר הרגעים.. (זה כמו הרגע שבו אתם לבד אחרי הפרידה בחדר וקולטים שכל פינה בחדר שלכם מזכירה אותו, אז..אותו דבר רק בחדר של השני..) 

והשיא, להזכר בבדיחה שמכניסה את כל הזכרונות השליליים והעצובים, לגחח בכאב... 

הבדיחה ההיא ממש לא הצחיקה אותי.. למרות שמכל בן אדם אחר, זה כן..אבל רק שני אנשים בעולם יודעים למה היא לא מצחיקה, ואחד מהם הוא אני..

יש עוד כמה רגעים שלא הזכרתי, כמו יום ההולדת, החיבוק הראשון, הפעם הראשונה שאנשים שוחכים עובדות לגביכם ולהפך..שבתכלס, מצד אחד.."היי..מה זה משנה? זה לא שאתם חברים..אף אחד לא חייב!" ומצד שני..אתם ידידים טובים, אז כללי המשחק נשארו.. 

עד לפעם הבאה
ביי ביי