סחף

אני שוחה לכיוון החוף, והים לוקח אותי אחורה.

אני שוחה, עוצרת לקחת קצת אוויר, מרימה את הראש.. מספיקה לקחת אולי נשימה שתיים ושוב הים מטביע אותי למטה.

אני שוחה בכל הכוח, כי אני יודעת שאסור לעצור, אסור להכנע. אם אני אהסס אני אסחף ולא אגיע לחוף..

אין לי אוויר מספיק, אין לי ברירה..

הים הזה מתיש אותי, לא נותן לי לחשוב בבהירות. הוא חזק ועוצמתי ואני קטונתי..

אני צריכה שמישהו יעזור לי, שמישהו ישלח לי גלגל הצלה, שאיזה מציל חתיך ישחה למשות אותי מהמים, צריכה סירה, צריכה חבל, צריכה אוויר. 

אני לא מספיקה להרגע ולהתאפס על עצמי ומגיע עוד גל ועוד גל וזה מרגיש שרגעי הנשימה הקצרים שלי לא יספיקו לי.