חיוך

לפני שאני מתחילה לאבד את השמחה שבי....לפני שאני אעבור חזרה לתחנה של הרכבת...אני רוצה...אני רוצה לשמוח..לדעת שיש בעולם אנשים שאכפת להם...

וחבל..שהסיפור שלי..מרגיד כמו רומאו ויוליה... שתי משפחות...שלא שונאות אחת השניה..ושני לבבות שרוצים להיות יחד... ואם הם יהיו...הם ימותו... אז הם מתחבאים...

כל משפחה אוהבת את הילד שלה..ונותנת כמה שרק אפשר..בכל זאת...

אני רוא את עצמי...עומדת באמצע הכביש, מצד אחד..עומדת המשפחה הראשונה, ומצד שני..המשפחה השניה...וחובה עלי לבחור... אם מי אני צריכה להמשיך...אבל חשבתי, שמשפחה לא בוחרים?

חשבתי, שבני משפחה נשארים עד הסוף... אז למה?

ואני מתחילה להשבר... כי אם אלך לראשונה..אדע שפספסתי משהו, אדע שזה לא יהיה מושלם ..ואם אלך לשניה...אדע שאבדתי משפחה, שהייתה איתי יותר..מכירה אותי יותר..ולחלקה גם יותר אכפת ממני...ואני..אשבר..ממש כמו זכוכית, זכוכית של מכוני, רק מבפנים..ויראו סדקים..ושום דבר לא יתקן אותם..חוץ מלהתיך אותם..בחום...וליצור מסגרת חדשה...

זה מרגיש כמו סכין שלב..שני אנשים..שני סוגי חיים שונים... לילה ויום...

למה אני לא יכולה להיות בשניהם? כי זה לא הולך ככה..=/

אבל כמו שהזכרתי..אנשים שאני באמת חשובה בשבלם..יזכרו אותי..וימשיכו לחיך אלי, אם אני אסתכל עליהם באמצע השיעור, או יגידו שלום ומה נשמע אם אראה אותם ברחוב, אנשים..שאם אחליט להבריז מהשיעור..כי קשה לי..כי אני עצובה, ובמקרה יצאו לשרותים..ינסו לעודד אותי..גם אם פעם אחרונה שדיברנו היתה לפני חמשיים שנה... ולדעתי, זה מה שיפה בקרובי משפחה..הם תמיד שם... פשוט לא תמיד צריך..הם נותנים לך ללכת, אבל גם פלאון כדי להתקשר... המשפחה האמיתית היא זו שאתה מתחיל להכיר מאז הילדות..ונשארת שם עד סוף ימיך...

וזה, זה העידוד, הכי טוב..שאני יכולה לקבל... העובדה, שלא משנה באיזה משפחה אבחר, האנשים החשובים לי במשפחה שלא בחרתי, לא ישכחו איתי, ויהיו איתי שם..תמיד, והם, גם ישימו את החלק החסר בפזל(המבין יבין..)

ואז..האנשים שהשתתפו בבנית הפזל...יכירו זה את זה..ילמדו מהחיים... ילמדו אחרים..ואולי..ככה העולם יהיה טוב יותר....

מעניין, מעניין אם זה באמת יקרה? מעניין אם אני אסתכל למטה ואראה המון אנשים שהכרתי, ועזרתי להם...מחזיקים ידיים..ושרים.."פרחים לבנים פרחים צהובים פרחו להם בשדה, ולשיר הזה, יש סוף שכזה...." וכל אחד ישלים..את המילה...

מחמם את הלב... מסתבר..שאם משקיעים, אפילו קצת....זה משתלם...

והיווםם

היה את הטיול הזה לסדנה..היה בסדר....בניתי באר.... ואמרו לי שזה יפה..אבל משום מה..רק אני הייתי בתוכה שהיא עקומה ולא משהו..חח

ואחרי בית ספר..חרשתי על SKILLET  יאוו הם גדולייםםם ותודה לדר שהשמיעה לי^^

לפינת הלא קשור>>>>>>כי אירנה מפחידהOO

-יש לאירנה חוש הומורOO

-יאווו היה לי חלוםםםXD ממש מצחיק..XD שקשור למעודדות צומודות..XD

-ועוד אחד...שאני ודר הלכנו לאייל וכלם היו חולים..אז מאוחר יותר הלכתי החוצה..ופגשתי את אלה(המורה..9 והיא אמרה שהיא מכשילה אותי בכוונהOO

עד לפעם הבאה

ביי ביי