יום שבת, 31 ביולי 2010

יום ועוד יום..חם@?%@#?%^

זה מתקרב.. ובצעדי ענק..
אני עוד ועוד חושבת על זה ומרגיעה את עצמי..המחשבה הזאת של "יהיה טוב" ממש עוזרת.. 
חשבתי על כל סיטואציה אפשרית שיכולה לקרות שתגרום לי לעצב-ובכולן מצאתי דרך לא להיות עצובה! אני מוכנה! לכל מה שבא..טוב או רע אני מוכנה לזה.. אני כבר לא עצובה-אולי מפחדת אבל לא עצובה..
אני שמחה, טוב לי..
בינתיים אני בדרך הנכונה ונשאר לי חודש לסיים את כל שאר הדברים שהייתי צריכה לעשות בחופש הזה!
לא משנה מה יקרה..זה יהיה הרבה יותר טוב מעכשיו וזה מה שחשוב לי כרגע.. אני מעדיפה לא להעסיק את עצמי במחשבות "טובות" מידי כדי לא להתאכזב.. 
אני חושבת שהגעתי לאותה נקודה שהייתי בה ב-10.3 ..לא פחדתי ולא חששתי..ידעתי אז שלא משנה מה יקרה, יקרה רק דבר טוב.. ובאמת גם קרה..אני לא מתחרטת.
אנשים שואלים אותי "מה עשית איתו?!" ועד כמה שאני משתדלת להבין מאיפה באה השאלה הזאת-אני לא מצליחה לראות את זה ככה.. 
אם יש משו שהוא עדיין מכאיב.. אלו הן השאלות של "הסוף" איך זה קרה...? למה..? כשאנשים שואלים את זה-זה..לא נעים.. במיוחד כי זה כל כך עצוב עדיין וכואב עדיין לענות על זה..
אבל אני שלמה עם עצמי עכשיו.. עדיין כועסת על עצמי על איך שעשיתי אבל.. זה כבר קרה ואין לי איך להחזיר את הגלגל לאחור..
עכשיו נשאר רק לחכות-ולשם שינוי לא כל כך הרבה..
לכל החלטה שלא תגיע-אני אשמח..(אולי מאחת מהן אני אפילו אהיה מאושרת..אולי..)
_____

לא עידכנתי בימים האחרונים..לא היה לי זמן או כוח..
וואי, ביום..רביעי בערב כאבה לי השן.. אז ספרתי לאמא והיא רצתה לתת לי כדור אבל סרבתי כי בדיוק עבר לי..טוב? טוב..בכל מקרה נקבע תור ליום ראשון
ואז..אחרי שכולם הלכו לישון-פתאום היא שוב התחילה לכאוב..אבל מה זה לכאוב?! כאבים מטורפים! זה השפיע לי על חצי מהפנים-ממש אבל ממש ממש ממש כאב לי!
וכולם ישנו ולא רציתי להעיר את אמא ולא הצלחתי להרדם..זה היה נורא!
לידי היה בקבוק של מים-שלם וחדש של שני ליטר
לקחתי מים לפה..והחזקתי אותם כמה שניות-וזה עזר!
זה קירר את האזור כזה וכבר לא כאב..
הבעיה היתה שאחרי חמש דקות הכאב היה חוזר..
ולא הצלחתי להרדם כ-ל הלילה בגלל זה..
ושתיתי את כל השני ליטר! 
באיזה שש בבוקר יצאתי מהחדר לחפש משו קר במקרר שאולי יהיה יותר יעיל..(למה המים התחממו) ומצאתי קולה!
ובדיוק סבא שלי התעורר ואמרתי לו שממש כואב לי..וגם סבתא התעוררה..
וסבתא אמרה שאם כואב לי אז נצרתך ללכת ביום למחורת כבר..הכל טוב ויפה עד לפה..
לאחר מכאן-סבתא לא הרשתה לי לקחת מים או משו קר לפה כי השן תצטנן לי(?) אז הפסקתי..והכאבים חזרו-בענק!
כאילו פאק! זה כאב רצח! 
בלית ברירה..לאחר שעתיים סבתא מהר התקשרה למרפאת שיניים ואמרה שזה מקרה דחוף! (זה באמת דחוף כבר התחלתי לבכות..זה כאב!) 
אז..הלכתי למרפאה-כולי מאושרת מהעובדה שסוף סוף יעבור הכאב!
הגעתי..(בשמונה וחצי)
והרופאה כזה שאלה מה כואב וזה..ניניני..עשתה לי צילום
(חחח זה היה מצחיק.כ.זה..היא מצמידה את הלוחית לשן שלי ואמרה לי להצביע..והרגשתי מה זה מפגרת..ואז היא לקחה ת'אצבע שלי..ועוד היא אומרת לי לא לזוז ואני מנסה לא להתפקע מצחוק!) 
לפני שהספקתי להבין מה קורה פה היא מוציאה את מזרק ההרדמה(שיותר ניראה כמו מכשיר עינויים מהמרתף של לואי ה-14...שלא תבינו אותי לא נכון..זה לא שאני מפחדת מזריקות..אבל הכלי הזה נריאה מה זה ענתיקה ומלחיץ..כאילו..אנחנו במאה ה-21..לא יכלו להמציא משו חדש מפלסטיק וקטן יותר?)
בכל קמרה..היא הרדימה לי ת'אזור והתחילה לקדוח לי בשן כדי להגיע לחך..וכשהיא הגיע לשם היא היתה צריכה לנקות או משו..אז היא לקחה מחט כזאת..ודקרה אותי! ההרדמה לא עבדה>< זה כאב!
ואז היא כולה "אוי מצטערת..." *לוקחת את המזרק הענק שוב* 
ושוב..מחדירה את המחט ההיא.. הפעם לא רגשתי..
ואז היא התחילה לסובב אותה-ואת זה הרגשתי מעולה>: ההרדמה לא הגיע לעזור הזה..וזה כאב!!@%#%^$& הפעם השניה כאבה הרבה יותר..תחשוב איזה כאבים זה שלוקחים מחט..דוקרים אתכם ואז מסובבים את זה כשזה בפנים!
אז היא הרדימה שוב-בשלב הזה התחלתי להתאהב במזרק הענק והמפחיד כי בעצם..בלעדיו היה לי מאוד כואב..
היא סיימה..
והכאב עבר!
ואני הייתי עייפה..
משם קרצתי לשומר הצעיר..ובערב למומולדת של ספיר:) 
היה כיף אצלה
וטעים כרגיל^^
למחורת..?
המממ
טוב, היינו בויצמן שוב-רינה אני אייל תום ועדו..
היה נחמד..ישבנו בדשא..שיחקנו אחד נגד מאה..
טיפסתי על עץ(עם טיפה עזרה..) נהפכתי לכרית..
זה יוז'ואל..
בערב לבקר את דורית שעברה בשלום את הניתוח! כל הכבוד לך! ידעתי שתצליחי!
והיום..?
קמתי בבוקר..התארגנתי ומיהרתי לשומר הצעיר כי מה לעשות..מחר יש קייצת והקן נריאה נוראי..ואחר הצוהוריים כבר נפגשתי עם רינה ומילה-אכן היה משעשע ביותר..
(בתכלס..יש לי בעיות של "עשירים" חח) 

אוקיי
מחר יהיה יום לא קל..
שבוע הקייצת מתחיל ממחר בבוקר וזה אומר שכל יום אני ערה בשש וחצי ..בקן בשבע וחצי וחוזרת הביתה רק בשלוש..
זה יהיה מעייף וקשה..
במיוחד מחר!
מחר אני רמה בבוקר, הולכת לשומר הצעיר>>>חוזרת הביתה להחליף בגדים(או שמדלגת על השלב הזה וישר קופצת לשלב הבא)>>>>הולכת לביטוח לאומי>>>>הולכת לרופאת שיניים>>>>הולכת למילנה
שמתם לב שחסר פה "בבית" או "ארוחת צוהוריים" ?!?!!??
גם ההורים שלי שמו לב לזה..אז הם אמרו שכבר נעביר את הרופאת שיניים ליום אחר..(מזל..)
משמע יש לי שעה וחצי להיות בבית!
לפחות הימים הבאים לא יהיו כאלו קשים..יהיה רק חם:) מאוד :)

לפינת הלא קשור>>>>>>>עציץ חולה זה לא כיף..אבל אני שונאת את העציץ הזה ♥
-חם!
-אני יודעת לשחק פוקר..
-חם
קייצת וזהו..אני לא מדריכה יותר
-אני חייבת יומן של השומר הצעיר!!
-צריך להחליף ספר..
-צריך להתחיל ללמוד למת' וללמוד תנ"ך....
-צריך לסדר את החדר ואת המחברות שלי..
-צריך בשבוע האחרון לחופש לעבור על כל החומר מכיתה י'..סתם בריפרוף..
-אני חייבת ספר לבוקריפורט! למישו יש במקרה ספר להמליץ לי? לא משו מותחני ומגניב..סתם ספר נוער על ילדה מתבגרת ובעיות בחיים..כמו יומני הנסיכה כזה..
-עוד חודש..
-מחר אוגוסט! איך הזמן טס! לפחות החגים עוד מקדימה..האמתי כשחושבים על זה..איזה חכם זה! מרגילים אותנו ללימודים לאט לאט..בהתחלה לומדים שבוע.. ואז שבוע וקצת.. ואז חודש.. ורק אחר כך שלושה חודשים.. השנה בנויה באופן מאוד נוח וחכם!
-עזרו לי נא.. ומצאו לי נושא משמעותי לכתוב עליו
-איך..תגידו לי..איך מצאתם משהו יפה בכתיבה שלי..? 

עד לפעם הבאה
ביי ביי

2 תגובות:

  1. תודה יאנה...
    ואמ..תכתבי בבלוג על הדברים שאת רוצה להספיק עד סוף החוש. ותעשי רשימה:)

    ותעשי שאלון או לא יודעת מהXD

    השבמחק
  2. תודה יאנה...
    ואמ..תכתבי בבלוג על הדברים שאת רוצה להספיק עד סוף החוש. ותעשי רשימה:)

    ותעשי שאלון או לא יודעת מהXD

    השבמחק