יום ועוד יום..תשיעי..

אני לא מבינה עדיין למה אני ממשיכה להאמין בשטות שכזאת..

עבר כל כך המון זמן מאז שדיברנו..

וכשחושבים על זה.. אין לנו כבר על מה לדבר.. אני זוכרת את השיחות האחרונות שלנו.. אם זה לא היה על בעיות שלנו אז זה היה עלי או עליו ואם זה לא היה עלי או עליו אז זה היה משו טיפשי שנמשך חמש דקות.. 

באיזשהו שלב הרגשתי שאנחנו כבר לא נהנים כמו פעם. אני זוכרת שכשעברתי על ההסטוריה פתאום שמתי לב לשינוי שחל.. פתאום חסר כל כך המון. איפה הצחוקים? איפה החלק שאני יכולה להגיד שמשו מבאס אותי והוא מעודד אותי? או איפה כל הרגעים שהוא היה מתלהב ממשהו ובא לספר לי סתם ככה..? זה לא שזה נעלם.. זה כמו אנרגיה-היא עברה למקום אחר.. הוא עבר לאנשים אחרים.

אני זוכרת את הטיעון של "קשה לי" אבל..זה נשמע לי מוזר כי זה סותר את הטיעון של "תמיד הרגשתי ככה.." אז..אחרי חצי שנה נמאס להשקיע? זה הגיוני מה שאני אומרת..

זו שאלה שממש מציקה לי..תמיד הציקה לי..חבל שלא הספקתי לשאול אותה בזמן..

עם כל הכוח שיש באהבה..לחזור אין למי.. אני כאילו לא מכירה אותו..צריך להתחיל להכיר מחדש.. זה אפילו יותר קשה מלהתחיל מאפס כי בעצם הוא מכיר אותי לא נכון כבר..

אני לא אדם שלוחץ. אני לא לוחצת על אנשים לדבר או לעשות משו שהם לא רוצים. זו היתה אחת הסיבות לפרדה..לא רציתי שהוא יעשה משהו שהוא לא רוצה לעשות.. אין לי הרבה דרישות גם. אני מקבלת את כולם כמו שהם.. אני צוחקת עכשיו מלחשוב שהוא עוד אמר לי שאני לוחצת..לוחצת על מה? זו היתה הסקת מסקנות מאוד שגויה.. הרגשתי ששמו אותי ממש בפינה והציבו בפני גדר שאסור לי אפילו לעבור עם האצבע. וזה כאב.. זה כאב שמהליכה "חופשית" הצמידו אותי לפינה עם חיישנים.. ועוד יותר כאב כשראיתי אחרים ממשיכים להלך בחופשיות..

למה? הרי..בהתחלה..הכל היה מושלם..איך אחרי חודש זה התקלקל? 

אני מחפשת לדבר הזה הסבר הגיוני.. איך קרה שהיתה פעם אחת שהרגשתי ממש חשובה בשבילך..ואחרי חודש פתאום הרגשתי כמו קליפת בננה בחריה. אני לא מדמיינת.. אני לא היחידה שראתה את זה..כולם ראו את זה ורק אחרי חודש התחלתי גם לדבר איתך על זה.. ואתה כעסת. כמו תמיד.. אתה תמיד כועס עלי כשאני באה אליך בתלונות. אפשר לחשוב כמה בקשות כבר יש לי ממך..מאוד קצת. טיפה.. בקשות הכי אנושיות שיש.. כאלו שלפעמים זה סתם מגעיל שאתה לא ממלא.. ואתה כעסת עלי..ונפגעת.. ואני כמו תמיד ביקשתי סליחה..

אני? למה שאני אבקש סליחה? כי הרגשתי רע עם זה שגרמתי לך לכעוס.. יצאתי מטומטמת.. זה אתה שהיית צריך לבקש סליחה, לא אני.. בי פגעת.. אני זו שבכיתי והייתי עצובה-לא אתה.. 

יש בעולם הזה שלושה אנשים שיכולים ברגע זה לעלות לי חיוך בשתי מילים אבל גם להוריד אותו.. אתה אחד מהם..

קינאתי בכולם. ובצדק.. 

קינאתי שאליהם היחס שלך הוא כל כך מקסים ואלי הוא כל כך לא.. קינאתי שהיחס שלך השתנה כלפי ואליהם לא-אליהם הוא רק התחזק.. קינאתי שתמיד רצית להפגש איתם וקינאתי שתמיד ניגשת אליהם בהפסקות והרגשתי רע כשבאת אלי בטענות שאני צריכה לגשת אליך.. למה שפעם אחת לא תיגש אתה אלי ותדבר איתי? וכשהייתי ניגשת, הייתי מרגישה ממש פגועה כשהתרחקת ממני..כאילו התביישת לדבר איתי. זה הכעיס. 

אז מה אם אחרים מסתכלים, אז מה? הרגש של המבוכה הזאת יותר חזק מהרגש שאתה מרגיש כשאתה איתי? 

כשאדם מאוהב.. הוא בדרך כלל מתנהג כמו מפגר גמור. הוא מוכן להביא לך את הירח, לסבול בשבילך העיקר שתיהיה מאושר..כשאדם הוא מאוהב אז החברים שלו כמעט ולא מכירים את ההתנהגות שלו לפעמים. כשאדם מאוהב.. הוא רוצה לבלות כל יום וכל רגע עם זה שהוא כל כך אוהב.. הוא יהיה מוכן לעשות הכל כדי שיפסיק לבכות ויעשה הכל כדי שלשני יהיה טוב.. ואם אדם מאוהב מקבל את זה בחזרה..אז הוא אל רק מאוהב הוא גם מאושר.

עכשיו בלב שלם..תגידו לי.. האם הוא באמת היה מאוהב? 

רבים יגידו לי "שכן" שאין לי מושג כמה.. שאני עיוורת? זה לא אני העיוורת.. זה שאיתכם הוא סיפר ודיבר על הרגעים שהוא נהנה או אמר משהו מתוק..זה לא אומר שלי הוא אומר או שאיתי הוא כזה.. 

אז אולי הוא מתבייש ממני..אולי.. מצד שני-השאלה של "אבל פעם זה לא היה ככה" תמיד נמצאת אצלי בראש.. אז זה פשוט לא הגיוני..

אז מה כן הגיוני?

אז הוא לא באמת אהב.?

אני לא יודעת.. 

אני כבר לא יודעת שום דבר..

___

בלילה חלמתי חלום ממש מוזר..

חלמתי שאני נסיכה בארמון. אני לא זוכרת את כל החלום אני זוכרת רק שלקראת הסוף ניסו לחטוף אותי אז..עשינו תרגיל כזה בשביל להתחמק מהחוטפים שלא ישימו לב אלי..אני זוכרת שלבשתי שמלה ממשש ענקית בצבע סגול.. החביאו אותי בחדר השמלות ושם עמד העוזר שלי (שניראה לי הוא היה דמות מצויירת) וגם דורית ומילה..איזה חלום מוזר..

בבוקר, קמתי..התארגנתי והלכתי לדורית! 

אכלתי אצלה עוגה!

אני מקווה שאני אשאר חיה..סתם! זו היתה עוגה ממש ממש ממש טעימהD= כל הכבוד לה!

דיברנו, נהנו..ראינו שרק 4 ... (מתי נשיקת האמת שלי תבוא..?)

כמובן שחולת הדמדומים הזאת גרמה לי לעזור לה עם הציטוטים שלה.. כבר שחכתי כמה לא חכמה בלה יכולה להיות "הו אדוארד..היכן אתה? יאווו אני לא יכולה לנשום מרוב היופי שלך..." היא לא חכמה כל כך.. החלק העצוב שדורית אמרה שהכתיבה שלי מזכירה את בלה-נעלבתיXD 

 חזרתי לי הביתה בנעימים.. נחתי..דיברתי עם מיסטר איקס..

והלכתי עם מילה המגניבה לספריה לעזור לה לקחת ספר.. או לייתר דיוק סתם לארח לה חברה ולשעשע אותה לפני שהיא עוזבת אותנו לטובת איטלקים חתיכים למשך המון זמן..

אכן היה משעשע-כרגיל.. זה הזכיר לי שיש לי עדיין ספר בבית שלא התחלתי לקרא והזמן מתקתק.. 

מצד שני הגעתי למסקנה שאני יותר נהנת לכתוב מאשר לקרא..(חבל  שדווקא בבוקריפוקטים באנגלית זה הפוך.. בעצם.גם באנגלית אני לא הכי נהנת לקרא..) 

ושוב הביתה..ושוב לנוח..ושוב לדבר עם מיסטר איקס..

ואז!

רגע דרמתי..

מצאתי את עצמי בדרך לקופת חולים בכדי לתרגם בשביל סבא שלי!

ישבנו חצי שעה ליד הדלת וחכינו לתור שאפילו לא קבענו. בזמן ההמתנה אני שמה לב למודעה שהיתה על אחת הדלתות-היא פנתה לנשים. "חוששת שנדבקת באיידס? לא רוצה לחכות שלושה חודשים? עכשיו! טכנולוגיה חדשה! תוך חמישה ימים תשובה.. תוכלי לישון בשקט כבר אחרי שבוע!" .. 

במשך ההתמנה גם התחילו לעבור כל מיני נשים בהריון עם הבעלים שלהן..ואני תהיתי לעצמי באיזו מחלקה אנחנו נמצאים ולמה סבא שלי כאן?

למזלי..לפני שהספקתי לגחח בקול רם נכנסו לרופא-שאגב דיבר עם אמא שלי בטלפון אז אני בכלל לא הייתי נחוצה..אבל זה היה שווה את זה! למה? כי בדרך החוצה פגשנו זוג זקנים נחמד-חברים של סבא כמובן.. שאמרו לי שרזיתי! זה ממש נחמד לשמוע שרזיתי-זה מעלה בי מוטיבציה! (אני מתחילה להשמע כמו אנורקסית..אבל אני לא! אני אוכלת..ואוכלת בריא! ) 

אכן..יום נחמד שכזה..

לפינת הלא קשור>>>>>>>פתאום שמתי לב שהפוסטים שלי מתארכים.. אני מתחילה לחפור לעצמי...

-ממש בא לי ללמוד לצייר יפה עם עיפרון.. אבל בשביל זה אני צריכה עפרונות פחם..

-מחר צריך לקום מוקדם..

-מיום ליום-תאריך הנסיעה לסבתא מתקרב..זה עדיין קצת מלחיץ אותי..

-אם אתם קוראים פה..למה שלא תגיבו?XD לא חייבים להיות בעלי בלוג כדי להגיב..

-איזה יום היום?

-חמישיOO 

-מיסטר איקסס-נא להתחדש על ליידיD=

יוו עוד מעט יש יום הולדת לאדם היחיד מכל החברים שלו שלא איכזב אותי והיה חבר אמיתי והמשיך לדבר איתי כמו אחרי..לא עשה הצגה והיה אמיתי! (לייתר דיוק..חברה חח)

-טוב ניראה לי אני פותחת פינה חדשה בבלוג שתעסוק במשהו חשוב ואמיתי באמת..אם כבר אנשים נכנסים וקוראים כאן שלפחות ישיכלו וילמדו.. אז..אם יש לכם הצעות על מה לכתוב לכו על זה..(וזה יכול להיות כל דבר! מ...סוגי ריצפות ועד לביבי נתניהו..)

-וואי..בזמן האחרון התמכרתי לקרפעלך..

-שמתם לב שבכל מאכל אשכנזי-יש בשם שלו ע'? גפילטע..קרפעלך.. בתחלס..אין מצב שיהיה ע' בשמות האלו במקור.. ע' זה לא אשכזני..

-יש כבר תוצאות לבגרויות של אנגלית ומת'..מעניין כמה אנשים קיבלו... מעניין כמה הוא קיבל, אני מקווה שטוב..אני לא רוצה שהוא יהיה עצוב..

-היה טיול ..יהיה טיול..אוף..למה לא מרשים לי לצאת לטיולים של השמו"ץ

-הסתכלתי במשך שבוע באוואי שלך במסן..תוהה למה רשום לך מה שרשום לך..האם מה שאמרו לי זה נכון? אני כל כך רוצה לקוות שכן.. אני עדיין רוצה שניהיה ביחד..כמו תמיד..כל כך חזק..אוף, למה אתה לא אוהב אותי כבר...למה אתה לא רוצה לאהוב אותי? גם.. המון דברים בפייסבוק, תהיות לעצמי האם זה קשור אלי? ואני צוחקת לעצמי בלב..שזה לא.. ומחייכת חיוך עצוב.. 

עד לפעם הבאה

ביי ביי