יום ועוד יום.. היום החמישי

איזה יום..מאתמול בערב כולו יום של מהפכות שונות..מסתבר שאני ממש כועסת..

אז למה? 

אני כועסת כי..

-אני שונאת את זה שהוא מתנהג ילדותי ולא דיבר..

-אני שונאת את זה שהוא התנהג בסוג של צביעות..

-אני שונאת את זה שהוא שיקר לי..

-אני שונאת את זה שהוא גרם לי להאמין למשהו שידעתי שהוא לא נכון..

-אני שונאת את זה שלוקח לו זמן להחליט מה הוא באמת רוצה...

-אני שונאת את זה שהוא לא יודע כמה הוא פגע בי..והוא בחיים לא יבקש סליחה אמיתית..

-אני שונאת את זה שיש כמה אחרים שמתנהגים באופן דיי צבוע למדיי..

-אני שונאת את היחס הזה שהיה לו כלפי פעם -שממש לא הגיע לי..

-אני שונאת את זה שלא היה לו אכפת ממה שאני צריכה לוותר..

-אני שונאת את זה שברגע שהוא קיבל את מה שהוא כל כך אוהב ורצה- הוא שכח ממני..

-אני שונאת את זה שאני אוהבת אותו ומאוהבת בו למרות הכל.. 

אז אני יודעת שאני כועסת.. אבוי למחשבות שהיו לי בעקבות הכעס הזה.. סוג של לעשות "דווקא" , להוכיח שגם אני מסוגלת לעבור הלאה אם רק בא לי ולשים פס על המוסר ועל מה שנכון ועל מה שאחרים חושבים..כי אלו הם החיים שלי.. המחשבה שאני מסוגלת לזה מעודדת אותי..כבר הוחכתי לעצמי שאני מסוגלת לעבור הלאה.. הרי אחרי כמה וכמה הצעות מפתות..(כן..כמה..לא אחת..לא שתיים..כמה..) נשאר לי רק לבחור.. עד כה בחרתי בעצמי ובמוסר שלי ובתקוות שלי.. לחינם! המבחר לא רע.. ועדיף לי הרי להתקדם הלאה..אני הרי לא אתקע על אותו אחד במשך כל חיי.. בטח שלא עם כזה שלא רוצה אותי למשל, כזה שמכאיב לי..

אז יכולת יש, מבחר יש.. אני במרחק של שיחה קצרה ובכל זאת משו עוצר אותי..

מוסר.. 

מסוגלת אבל..לא רוצה? 

אחרי הפעם האחרונה ברור לי מה יקרה אם אני אנסה, איזה סוג של מחשבות יהיו לי בראש.. אני יכולה לנסות להדחיק אבל..לא. זו האמת..

אמרתי "נזרום" אז נזרום..נזרום עם מה שיבוא אז יבוא.. אם אני ארצה אני אנסה ואם לא..אז לא..

בטח שאני לא ארצה.. אני שוב פעם אתחיל להיות עצובה..

על טעויות לא חוזרים פעמיים.. ניראה לי אני אחזיר את יאנה לשוק הגדול -זה עומד להיות משחק משעשע..

גם אני יודעת איך לשחק בזה.. והאמת זה דיי מגניב.. רק טוב יכול לצאת מזה (אני מקווה..)

שום דבר לא יהיה קל אם אני אנסה את מה שאני רוצה.. ברור לי שזה לא יילך..כרגע? ידידים.. אם הוא עובר הלאה-למה שאני לא אעבור הלאה? אני הרי לא צריכה טובות או נדבות.. וככל שהזמן עובר ברור לי בדיוק מה אני אחשוב במידה והוא נתקע בעמוד חשמל וירצה לחזור.. ברור לי שהמחשבה של "אה..לא הולך לך עם אחרות אז אתה חוזר אלי..?" תכה בי חזק.. אבל הוא לא יתקע בעמוד..(אוף..הלוואי וכן.הלוואי והוא יתקע ויבין שאני זו המושלמת.. שהוא אוהב אותי באמת ומוכן להביא לי את הירח אם זה מה שצריך..)

האופציה המעולה ביותר זה ידידים.. אתה בטח תקרא פה..ידידים.. בלי שטויות, בלי "הצקות".. זה יותר טוב-לא רק לנו..אלא לכולם.. לא תיהיה בעיה להפגש עם חברים ולא תיהיה בעיה של מתח בשנה הבאה.. הכל יהיה מאחור..במקום רחוק..

(למרות שהאופציה שאני הייתי רוצה זה יותר..) 

איזה יום חם..

לא הצלחתי לקום כי הייתי ממש עייפה מאתמול(חבל..ממש התבאסתי..רציתי להפגש עם מילה>: עכשיו היא תשנא אותי לתמיד><) 

ואז..היה צריך ללכת ל-ליווי..וואי אוטוטוטטוו הכל נגמר..

משם חזרה הביתה לשעה..אוכל, התרעננות, בדיקת פייסבוק(הכאבה עצמית) החלטה חכמה.. 

חזרה לקן-גיוסי כספים למען קייטנות בשכונות מצוקה בארץ:) 

היה נחמד..

חזרה לקן-פעולה

והביתה!

אני מסוגלת לסלוח לו כל עוד יהיו לו הסברים טובים, כל עוד הוא יראה לי ויוכיח לי שהוא באמת אוהב ואכפת לו מאיך שאני מרגישה-ומוכן להשקיע-אחח..חלום שלא יתגשם

גאד..מחר יהיה עמוס>< שיגיע כבר ערב..שהוא יעבור כבר..

לפינת הלא קשור>>>>> הלוואי ויכולתי כבר לדעת את האמת ולעשות עם זה משהו><" מתי אני אדע אותה כבר..?

-אז...מה אני אעשה מחר? לאחל יום הולדת שמח..?

-איזה חלומות הזויים יש לי בלילות..

-יאוו דיברתי עם סטס! זה היה נחמד! XD ניראה לי הפחדתי אותו..או שהוא חושב שאני משוגעת..

-אהעעע צריך לקבוע יום לברכה........................

-הסצנה ההיא מדמדומים לא יוצאת לי מהראש><

למה אני אוהבת מישהו שלא אוהב אותי בדיוק ככה בחזרה? למה? למה אני לא עוברת הלאה? למה אני ממשיכה להאמין?! למה הוא לא מחטיף לאף בחור שמתחיל איתי/מנשק..

עד לפעם הבאה

ביי ביי