חופש..היום השני..יום ועוד יום..

חופש..

חופש זה לשכב על הדשא, לעצום עיניים, להרגע ולדעת שכרגע טוב-לא מושלם אלא טוב מספיק..

אז קמתי היום מאוחר כמו בשאר הימים מה שאומר ששוב פעם סבא אומר לי "יאנה?!?! כבר ממש מאוחר ועוד לא אכלת ארוחת בוקר! זה לא בריא לקיבה! היא צריכה לאכול בשעות קבועות וחייבים בבוקר!" (הממ..)

אז קמתי, התארגנתי..הייתי אמורה להפגש עם מעיין אך ברגע האחרון היא דחתה את פגישתנו בכמה שעות ו..בצער רב! (חח סתם! בכיף גדול!) נפגשתי עם מישהו אחר..

מישהו שלא נזכיר את שמו כי זה מעניין יותר ככה..נקרא לו-מיסטר X! 

(מי שבאמת רוצה לדעת מי זה..נא להפעיל את הראש ולבדוק בתגובות בפוסט הקודם..אהמאהמ) 

אני ומיסטר איקס נפגשנו לנו, נהנו, שתיתי מים(איזו כוס ענקית! ברגע שראיתי אותה חשבתי לעצמי שזו כוס של בירה..אבל לא היה לי נעים להודות..בכל זאת..ההורים שם), קראנו שטויות באינטרנט..על יהודים, נאצים והארי פוטרXD

בקיצור-כיף!

אבל קצר..=/

לאחר כמה וכמה זמן שמתי לב לשעה-אבוי!

אני מאחרת להפגש עם מעיין-או..שלא?

איחרתי..אבל היא יותר-ניחום קל..

בזמן הזה היה לי זמן לשכב על הדשא, לקוות שלא יעלה עלי שום דבר, לעצום עיניים ולהקשיב למיסטר איקס כשהוא מחבק עצים ומכין גלשן מקרטון..

הדקות עברו ומעיין הגיעה=O

עייפה ושפוכה..אבל הגיעה!

היה נחמדוש

ואז הגיעה השעה ללכת..

מסתבר שממש משעמם לי כי מצאתי את צמי מציירת בחור שלובש בגד ים..ואז הוספתי לו גלשן והבנתי שיהיה הרבה יותר מצחיק אם זה יהיה שיריון וביד השניה הוא יחזיק חרב!

וזה השתלם כי היה לו מבט של "WTF?" 

כרגע, אני מנסה לחשוב מה אני אוכל כי אני יודעת שאני אהיה רעבה וצמאה בקרוב אז עדיף עכשיו מאשר מאוחר מידי..

לפינת הלא קשור>>>תראו..אין מילה אחת על אהבה ועצב

-הממ..הנה אמרתי..לא, זה הרגשות עדיין שם..חזקים כמו תמיד..

-לא רק חזקים..אלא בגלל שאני גם עצובה אז..מסתבר שזה עדיין גורם לי להוריד מורל ולהיות עצובה..אוף...שידבר כבר..אני רוצה לדעת את האמת אחת ולתמיד..

-זה מעצבן שאנשים חושבים מה טוב בשבילי.. תשאלו אותי ואני אגיד לכם..אל תחליטו בשבילי כי אתם טועים ולא מכירים אותי מספיק..

-סופר הירו זה גרוע

-סוף סוף דמדומים ביום ראשון!

-רזיתי..אבל לא מספיק..עוד קצת..רק עוד קצת! ואז אני אוכל למחוק את זה מהרשימה (ולקוות שאני לא אעלה הכל...)

-פתאום, גליתי..(פתאום עלק..רק כשהייתי אצל מיסטר איקס והוא קרא בקול רם בבלוג) שהמוזיקת רקע משתלבת עם האופי של הבלוג..זה נחמד כזה..

-אני לא צבועה..אבל פייסבוק זה פשוט לא כיף לפעמים ואני מתחרטת שפתחתי.. אני יודעת שאני אמשיך להשתמש בזה ואני יודעת שאני יכולה להפסיק..אבל אני לא רוצה להיות מנותקת מהאנושות..

-יש יטוש מסטול בחדר שלי..אני מנסה להרוג אותו..

-וואי הספר של סניה(ההוא..הבלוגר) שהוא מוציא...טוב! אני חייבת לקרא אותו..וממליצה לכל מי שיש חוש הומור בריא וקצת שכל(קצת יותר..)

-בזמן האחרון כל יום שישי אני רואה סירטונים של הרב אמנון יצחק..הוא משעשע אותי ..אבל גם מרדים..אני תמיד באה להרדם מול המסך עם הרגשה שאני חוטאת.. יום יבוא הוא יגרום לי לחזור בתשובה.. 

-התחלתי לחשוב על להתנסות בסטוצים.. אבל המוסר שלי מונע את זה ממני..מצד שני..בא לי להשתעשע קצת.. פתוחה להצעות (דרישות-להיות מקורי!) לא..זה לא שאני התגברתי על הרגשות שלי...אני רוצה לבדוק אם זה יגרום להן לעבור... מצד שני-מוסר..יש לי עדיין חומות..

דממ אני אוהבת את הילד הזה, אז אני רוצה אותו כידיד..סוג של נחמה.. אז מה?! מותר לי.. אני לא אהיה עצובה אלא שמחה..אני אדע שרק טוב יצא מזה אם אנחנו ידידים..(בטח שאם נצליח לחזור זה יהיה מושלם..אבל אני בספק אם הוא אוהב אותי אותו דבר אחרי כל כך הרבה זמן...אוף...) 

עד לפעם הבאה

ביי ביי