חיפה! היום הראשון..

פוסט ראשון מחיפה.

וואי..כבר שחכתי שלא תמיד כיף לי כאן..

ממש עולם אחר לחיות כאן, מציאות אחרת. אני מנותקת כמעט מכל דבר וזה מוזר..

אני סוג של בודדה. המציאות שסביבי היא מציאות שלא תואמת לממציאות שבתוכי. מרגישה כמו בועת אוויר בתוך המים שרק מחפשת איך לצאת.

למרות כל המחשבות על אתמול שילשום ו..כן.

הנסיעה לכאן זה סיפור אחר.

קמתי, התארגנתי, נפגשתי עם דורית, התארגנתי שוב ויצאנו..

כרגיל, סבא שלי בטוח שאם אנחנו נצא מוקדם יותר אז גם הרכבת תבוא מוקדם יותר וכרגיל זה מביך כל פעם מחדש. לפחות עברנו את זה וחיש מהר מצאתי את עצמי נוסעת לעבר התנה הראשונה! ת"א, שם אני צריכה לרדת באוניברסיטה ולהחליף רכבת..אבל רגע? מה זה? מה הקרוז אמר? "בשביל חיפה צריך להחליף בהגנה" הגנה?! אבל..היה רשום אוניברסיטה..רגע..מה לעשות?! הרכבת מתחילה להתקרב לתחנה ומה אני אעשה?! לרדת פה ולהקשיב לקרוז או להקשיב לאמא..? לקרוז.

ירדתי..כולי חששות שאולי אני טועה..

הסתכלתי בלוח הגדול שהיה בתחנה לראות איזה רכבת באה..(בידיעה מאוד ברורה שאני בחיים לא הצלחתי להבין איך קוראים את המפה הלא ברורה הזאת..) כעט קיבלתי התקף לב כשהבנתי שאני ירדתי במקום הלא נכון.

אבל אז הוקל לי כששאלתי אישה אחת:) ואז..התקף לב 2!

הרכבת רק תגיע בארבע..שיט.

ושוב הרגעה..טעיתי:)

איזה מזל!

כמעט התעלפתי..כבר התחלתי לדמיין בראשי את הסיטואציה "ילדה קטנה נוסעת בדרכים..בודדה..עם מלא תיקים! "

עליתי לרכבת ונסעתי..בנסיעה קראתי ספר, את ההוא שאמא וחברתה קנו לי..אני חייבת לציין שכמעט הקאתי.. זה ספר נחמד אבל יש תאורים שהם..יותר מידי!

הפסקתי..

שמתי לב לנערה אחת שכתבה משהו..היא כתבה משמאל לימין..יותר מאוחר הבנתי שהיא מנגנן על כינור והיא מצרפת..

לפתע!

משום מקום..באה אישה!

משתיקה את כל הקרון ומתחילה לדבר..

"תרומה, צדקה..ילדים.." משו בסיגנון.. התחלתי לחשוב לעצמי "להוציא ארנק? לא להוציא..? הרי..זה חשוב!" שיכנעתי את עצמי והוצאתי ארנק! תרמתי שלושה שקלים..גם זה משהו..

כשכבר הגעתי הביתה בחיפה, הבנתי ששום דבר לא השתנה..

חוץ משני דיירים חדשים "בייבי ו....." אני לא זוכרת איך קוראים לשני.. למקרה ותהיתם.. מדובר בשני טוקים קטנים וחמודים.. או תוקים? או טוכים או תוכים? בכל מקרה שני ציפורים ממש חמודים.. מצייצים בעליזות.

קראתי עוד, אכלתי עוד..(סבתא ממרחובות היתה כועסת עלי.."שם את אוכלת הכל! פה לא!" )

ויצאנו לים!

לחוף..

אני ובת דודה שלי טיילנו ליד המים..אספנו כונכיות..

היו שם כמה בנים חמודים.. אבל מה שהיה עניין שה שיחקו מטקות..גם אני רוצה!

מחר אני לא יודעת מה יהיה..

בטח נלך בבוקר לברכה..

אני כבר מחכה ליום ראשון..בוקר שלם לעצמי!

___

עכשיו נעבור לחלק הכייייייייייייייייייייייייי חשוב  בפוסט!

מזל טוב לזוג המאושר..

דורית ואלון!

שנה של נישואים!

בעל ואישה מקסימים!

שתמשיכו ככה לכל החיים

תיבאו ילדים..אני רוצה אכיינים!

אממ

אושר

שמחה

יושר

והארי פוטר!(או דראקו מאלפוי..)

 

לפינת הלא קשור>>>>>>>>>>>>>>>>>עיפרון שחור יורד בים..

-איך בא לי להתנגב מהבית לקנות מנת פלאפל

-אני מתגעגעתXD

-בעיקר למיטה שלי..

-סבתא בטוחה שכולם שונאים רוסים וזה איכס..

-התגובה לסבתא שלי כאשר הבינה שבחיים לא ראיתי את המרק שהכינה "אבל אתם יהודים! זה המאכל הכי היודי שיש.." *חוץ מגפליטע?*

-הספר דווקא נחמד

-תקשרו או משו..

-אני לא כל היום זמינה.. רק...1321032032416 שעות ביממה:)

עד לפעם הבאה

ביי ביי

לבסוף הגעתי בשלום לחיפה..

 מ