14.7

זה כבר ניהיה כל כך לא קל.

זה פשוט קשה יותר.. כואב יותר..

אני מנסה להתקדם הלאה וברגע האמיתי זה עוצר אותי. על מי אני עובדת? אני לא מסוגלת לעבור הלאה.. כשיש לי את ההזדמנות הוא קופץ לי לראש..מציף אותי במחשבות עצובות.. להחליט לעבור הלאה זה ממש קשה.. אני פשוט לא רוצה. 

אני מתנהגת טיפשי..

חיה בתוך חלום, בתוך בועה.. 

במקום לעבור הלאה, לעשות חכם..אני תקועה בעבר..בחלומות.. בתקוות.. הרי ברור לי מה הוא יגיד. רק מפגר היה מגשים את החלום שלי.. הוא כבר לא מפגר. כל הסימנים מראים שהוא לא.. שהוא כבר החליט רק סתם לא נעים לו.. 

ולמרות זאת..אני לא יכולה..

למרות שאני יודעת ומרגישה את האמת.. אני צריכה לשמוע אותה ממנו.. המילים היחידות שיעזרו לי לעבור הלאה.. "אני לא רוצה אותך יותר" חמש מילים..משמעות ענקית..משמעות כואבת אבל... זה מה שיש. 

מה לא הציעו לי בכל התקופה האחרונה? הכל מהכל.. 

וסרבתי לכולם..

למה?

כי אני לא ממש חכמה..

אני לא יכולה לבחור בשביל עצמי.. חמש מילים.. כואבות אבל..אמיתיות.

ואולי..

אבל..רק אולי..

ניסים כן קורים? 

אולי החלום שלי יתגשם?

אבל..על מי אני עובדת? הסיכויים הם כל כך קטנים...

הבחירה בידיי..

לעבור הלאה..ולקחת סיכון קטן שאני אפספס..או לחכות.. (ולהתבאס, כי זה כניראה לחינם..)

בכל מקרה אני מרגישה כמו אתמול, שילשום ולפני שלושה חודשים..

האמת..שמחתי לקבל את ההודעה הקטנה.. זה נתן תקווה ענקית לרצונות שלי..לפחות זה יקרה מאה אחוז-אנחנו לא נתעלם אחד מהשני ואולי הוא לא ישנא אותי.. שזה הרבה יותר טוב מעכשיו. מעודד.. גם מעודד שהוא לא שכח ממני לגמרי..כבר פחדתי שהוא ימחוק אותי בכל מקום..

יהיה טוב..עד ה-1 לספמטמר הכל יהיה מאחור כבר..

__

איזה ימים..

שילשום..שילשום..

חח..

היתה פעולה

שלי!

משם..הלכתי לי לדורית..לראות סרט יפה ששחכתי את שמו..

ואז..

הביתה-קבלת המכתב..הייתי בשוק..הייתי עצובה.. רק משפט אחד מכולם מסמל תקווה חיובית..

לישון..

לקום ליום העמוס..

פעולה, קניית מתנה, הכנת ברכה, לישון..

לקום-מומולדת לעדיD= .............מזל טוב! 16 מתוק^^

מסדרים את החדר..

נפגשים עם מיסטר איקס.. תודה על הטבעת..ואני מצטערת..

מתארגנים..

נפגשים עם עופרי..בדרך לעדיD= ליום הולדת@#%^

וואי היה ממש כיף! 

אני אישית נהנתי..לראות את כולם,  הפלאפל.. המיםXD

חבל שלא הבאתי איתי משקפת.. וצחקו עלי זה שנשרפתי><

משם הביתה..

לארוז..ומחר..

מחר נוסעים לחיפה..כבר עכשיוא ני מתחילה לפחד..

לפינת הלא קשור>>>>>אמא והחברה הכי טובה שלה קנו לי שני ספריםOO הבעיה היתה שהן לא מתמצאות בספרים לבני נוער..אז..אני לא בטוחה עד כמה הם מעניינים..

-אני עייפה..

-בא לי שוקולד..

-צריך להרזות..

-אני מתחילה לפחד מהנסיעה מחר..שוב פעם לבד? ומתי אני אחזור בכלל? 

-יש גם י' מעוניינים..שאני מפספסת..

-אילו רק היינו מדברים כאילו שום דבר לא קורה..

-צביעות..באמת.. אם סומכים עלי אז תסמכו עלי עד הסוף..זה לא עובד ככה חצי חצי.. 

-ואני חשבתי שזה הדדי..

-המקום שבוא נשרפתי התחיל להתפוצץ..במילים אחרות-אני מתקלפת

-וואי..אם נכנס לכם מים לאוזן..תקפצו אחת(הרגל של הצד של האוזן) ולהטות את הראש לכיוון הרגל..זה עוזרOO 

-אני זה לא אתם..אל תחליטו במקומי מה נכון ומה לא.. 

-לכולם אני מסרבת גם כשהמוח אומר אחרת..הלב מחליט במקומי..וואו..זה באמת נשמע טיפשי

עד לפעם הבאה

ביי ביי