יום ועוד יום..נו..עבר שבוע-שמונה ימים

התחלתי לכתוב ואז-פוף! נמחק לי הכל..

זה קצת מלחיץ כי מה שכתבתי היה..לא יודעת איך להגדיר.. וזה גורם לי לתהות האם זה סוג של סימן שהכל שטויות? 

__

טוב במקום מה שרציתי לכתוב עכשיו אני פשוט אדלג על זה.. 

__

הלכתי לישון מאוחר.. 

אבל לא יותר מידי מאוחר כמו אתמול-קמתי, התארגנתי, אכלתי טוסט(כןכן..עם גבינה! הגבינה היחידה שאני מוכנה לאכול..) ויצאתי לעולם הפתוח (והכל כך חם) כשברקע אני שומעת את סבא שלי צועק לי "קחי מים!" (בהמשך כל כך התחרטתי על זה שלא הקשבתי לו..) .  הגעתי למקום הקבוע של מיסטר איקס ושלי.. בעודי מחכה ומחכה ומחכה- הבחור סוף סוף הואיל בטובו להגיע.. והנה-בדיוק כשאני עוברת את מעבר החציה-את מי אני פוגשת?! את הצופיפניק המועדף עליD= יוני! שזה דיי משעשע כי דיברתי איתו היום בבוקר(במקרה..).. הוא החמיא לי על הכובע הסופר מגניב שיש לי! (כןכן..כובע השומר הצעיר השחור! ת'אמת..זה כובע מגניב..  והכי מגניב שיש לי שניים כאלו ככה ששנה הבאה אני עומדת לנצל את זה בכל הטיולים שלנו ואם מישו ישכח להביא כובע אני אגרום לו ללבוש כובע שמאלני! זה יהיה משעשע;) ) 

טוב, אני ומיסטר איקס בלינו בנעימים..(על מי אני עובדת?! איזה נעים?! היה כל כך חם והוא גרר אותי חצי עיר בכדי לשמוע תשובה שלילית..כל הכבוד כאון-_- לפחות ..נסטי..למרות שאני לא הכי אוהבת נסטי.. אבל כשממש צמאים אוהבים כל דבר-מי אני שאסרב?) 

מיסטר איקס יודע לנגן ממש יפה על פסנתר! ויש לו פסנתר ממש יפה! זה תמיד נחמד שיש חברים שיודעים לנגן.. ועוד כאלו שמנגנים בשבילך.. 

ואז-הגיע התור שלי לנגן. האמתי לא הייתי כזאת גרועה.. הצלחתי לנגן את כל יונתן הקטן בלי שום בעיה! אפילו את ההתחלה של התקווה-שזה באמת השג!

משם עלינו לחדרו..(כשחושבים על זה.. ההומור שיש לי ולמיסטר איקס על חתולות.. מתחבר נפלא עם המשפט המשעשע הזה.. מיאו

ואז

הביתה..

בבית..? 

אוכלים מתארגנים ויוצאים לפגוש את סבתא! אני וסבתא במסע בעקבות הנעליים האבודות! (או במילים אחרות מחפשים לי זוג נעלי עקב..) לאור העובדה שאלו יהיו נעלי העקב הראשונות שלי..אמא וסבתא טוענות שעדיף להתחיל עם משהו קצת נמוך. לי יש אבל שאיפות גבוהות יותר! ואכן..באופן מפתיע למדי-כשעליתי על עקבים שסוף סוף עוזרים לי להגיע ל1.65 סמ' (פחות או יותר..ניחוש שלי..) מסתבר..שאני מסוגלת! בלי ליפול ולעשות לעצמי פדיחות..

עכשיו נשאר למצא נעל מדהימה, שחורה שתעלה פחות מ-300 שקל..למישו יש הצעות?

חזרה הביתה-לשיעמום..

__

טוב.. קשה לי שלא לכתוב ולסנן את עצמי.. 

ממה שכתוב כאן ניראה כמה נחמד ויפה לי..כי וואלה..שום מילה עליו..

במשך פוסט שלם..

במשך יום שלם..? לא..

המחשבות והרגשות תוקפים אותי מידי שעה.. הכעסים, הכאב.. הגעגוע..

כל כך המון מחשבות.. לעשות צעד קדימה או..לחכות? אפילו האינסטינקט הטבעי שלי פתאום נעלם כשמדובר בהחלטה הזאת.. 

אוף. מתי אני אקבל את התשובות שלי? מתי אני אשמע את המילים שאני כל כך צריכה לשמוע..? אלו שאומרות לי שהכל נגמר סופי ואני סתם תקועה בעבר.. או אלו שאומרות לי שטעית, שאתה כמוני.. שאתה מצטער.. שאתה רוצה יותר..

___

וואי..

בדיוק היום לפני שנתיים מספר הכניסות הגיע ל-1000.. אני חושבת שזה השג מרשים ביותר שאחרי שנתיים אני עומדת על 10,400 כניסות.. זה מאוד משמח לדעת שאנשים נכנסים וקוראים כאן..ועוד נהנים!

גם, אני יודעת שיש לי קוראים קבועים..תמיד היו לי את החמישה הקבועים-למרות שניראה לי שחלק הפסיקו..אבל בזמן האחרון ניראה לי יש לי קצת יותר מחמישה..

בכל זאת.. אם מידי יום יש 22 כניסות של אנשים שונים זה אומר משהו..

זה דיי מגניב האמתי..

זה מעודד לשמוע שאני לא כותבת לקירות.. זה גם נחמד לשמוע שיש לפחות מישו אחד שנהנה מזה (אני רק מקווה שהוא לא שיקר ליXD) נחמד לראות מי שמבין.. והכי חשוב-נחמד לשמוע את הדעות.. מה חושבים.. אני צודקת? או טועה? האם מבינים אותי בכלל?

כן, היה ממש נחמד לדבר אתמול בלילה על זה.. מיסטר Y..מיסטר "וואי" XD 

כשחושבים על זה..אתה חלק מאוד חשוב בעלילה..

אתה היית הראשון שאמרת לי שאנחנו צריכים להיות ביחד.. והיית גם זה שאמרת לי לעשות את הצעד הנכון כי כואב לי..

אני זוכרת שעוד בהתחלה אני והוא "השתמשנו" בך כדי לבדוק מה השני חושב.. מיסטר וואי..היה נחמד להכיר אותך השנה.. 

__

חופש אמיתי זה כשאין יותר מידי דאגות על הראש...זו ההרגשה הזאת שכשאתה משיג משו שאתה ממש רוצה! כשפתאום כל הרגשות הלא כל כך נעימים מוחלפים באנרגיות והרגשה טובה.. שזה לא היה לשווא..

גם אם סתם מדובר בקניית משקה ביום ממש חם! כשאתם ממש צמאים אבל ממש ונשארו כמה שקלים שבהתחלה לא כל כך מתחשק לבזבז ועדיף לשמור..אבל.. הצימאון..

וכשקונים את את המשקה..והוא קריר כזה וזורם בתוך הגוף..איזו הרגשה..איזה סיפוק..

לפינת הלא קשור>>>>> שבוע הבא סתבאOO

-אני זוכרת שבפעם השניה שנסעתי לסבתא..בדיוק לפני שנתיים..אני זוכרת עם איזה מחשבות חזרתי.. חזרתי מאוהבת.. ואז אני זוכרת שקיבלתי את שוק חיי והבאסה כשגיליתי שבמי שהתאהבתי-רוצה מישהי אחרת.. אבל זה גרם לי להחליט את ההחלטה הכי חשובה בחיי לרגע זה..ואני לא מתחרטת עליה! אני לא מתחרטת על ה BFF שלי.. מעניין איך אני אחזור הפעם ואיך אני ארגיש..

-וואי, אתמול בלילה עברתי על הפוסט פגישה ראשונה עם אבא.. כל מה שחשבתי בסיכומו של דבר.. כל כך נכון. וזו היתה אז רק ההתחלה.. אני הייתי היחידה שראתה את האמת..היחידה שלא היתה עיוורת.. כולם נפלו למילים שלו ורק אני לא.. אני ראיתי את האמת..באמת שמתי לב לדברים הקטנים. זה עצוב שצדקתי..אבל מעודד שידעתי ולא נפלתי..

-עדיין לא התחלתי לקרא..

-ניסיתי לפתור את הקובייה ההונגרית..אבל איכשהו הצלחתי להגיע למבוי סתום שגם באינטרנט אין לו תשובות..ואז ניסיתי שוב..ושוב..  זה סוג של חלום ילדות לפתור קוביה הונגרית(בלי לפרק אותי ולהרכיב..) 

-היתה היום הרי הצעדה של גלעד שליט..איך היה?

-הייתי היום בחנות עם סבתא שלי.. פתאום לאפי הגיע הריח שלו.. זה מילא בי כל כך הרבה זיכרונות והרגשות.. הרגשתי כאילו הוא לידי, כאילו שום דבר לא קרה-כאילו הוא שם מסתכל עלי ומחייך לעצמו.. או למשל.. כשמיסטר איקס ניגן לי.. או כששמענו מנגינות.. נתפרו בראשי מספר חלומות, זיכרונות.. נעימים וכואבים.כאילו המנגינה משכילה(כמו להשכיל חרוזים..) לעצמה זיכרונות ובסוף יוצרת שרשרת כזאת.. גם אם אלו זיכרונות נעימים אני נהיית קצת עצובה.. מתאפקת שלא לשחרר את הדמעה ההיא.. 

-אני זוכרת.. אני זוכרת את החיבוק האחרון שלנו.. זה היה החיבוק הכי טוב שהיה לנו. החלק הכי יפה היה שהוא גם הכי ארוך.. נהנתי מכל רגע ולא רציתי שהוא יפסק.. ואז אחרי כמה זמן אתה הפסקת.. עד היום אני תוהה לעצמי אם זה כי ממש מיהרת או שלא נהנת או שלא התרגלת? שאלות שאין תשובות..חבל..

עד לפעם הבאה

ביי ביי