יום חמישי, 22 ביולי 2010

יום ועוד יום.. חזרה מחיפה-סיכום

הנה, אני מתיישבת לכתוב פוסט.
משום מה נעלם לי קצת החשק בכתיבה. מצד אחד אני רוצה לעדכן כל יום! ומצד שני..אין לי על מה לכתוב. אין נושא שבעובר לי בלב(כאילו יש..אבל אני לא יכולה לכתוב עליו). ואם אין לי חשק לכתוב אז ואני כותבת בכל זאת-זה לא הולך..מרגישים.. 
אני מעדיפה לא לכתוב בכלל מאשר לכתוב כי אני חייבת..

בכל מקרה..הפוסט הזה מוקדם לחיפה..סיכום כללי של איך שהיה לי באמת.
אמרו לי לכתוב על מטרות..
אחת הסיבות שרציתי הפעם לנסוע לשם הפעם זה אולי סוג של..בריחה מהמציאות. לנקות את הראש.. להבין דברים ולהגיע להחלטות. 
זה באמת קרה.. הגעתי להחלטות. 
בכל מקרה..
ניראה לי, יהיה הכי חכם מצידי לספר את הסיפור המשפחתי-לפחות אחד מהם..  ורק בסוף לכתוב מסקנות-ככה זה יהיה יותר הגיוני..

אז, המשפחה של ינה.
כשמסתכלים על זה מאחור, כשאני שומעת את סבתא שלי מספרת לי את הסיפור-זה באמת יכול היה להיות סיפור מהאגדות. הבת מהמשפחה העניה מתחתנת עם העשיר של העיר. זה גם באמת היה ככה.. מדובר אז בתקופה קשה במדינה. רוב העם היה ממש מתחת לקו העוני.. בחנויות אפילו לא היה מה לקנות! המצב הכלכלי של המדינה היה קשה והמשפחה מצד אמא..כמו רוב העם.. היו עניים-אבל שמחים. למרות שהיה קשה להשיג אוכל וכסף והיה צריך לעבוד המון.. 
להבדיל מהצד של אמא, הצד של אבא חי את החיים מאוד שונה. סבא שלי ז"ל היה בעל חברת משקאות מוגזים-זו היתה התקופה שזה התחיל בדיוק להתפרסם וזה הגיע לאוקראינה לאזור וזה תפס! אבא שלי נולד עם כפית כסף בפה.. מה זה אומר? זה אומר שלמשפחה היו שתי וילות, דירות, את המכוניות הכי חדשות, שטחים של מלאאא דונמים עם גידולים חקלאיים!(והרי אוכל היה קשה להשיג) במילים אחרות..יוקרה! 
בזמנו, דודה שלי מצד אמא היתה ספרית, והמשפחה מצד האבא הסתפרה אצלה באופן קבוע..הם היו ידידים כאלו..
איכשהו הסיפור התגלגל והם החליטו ככה להפגיש בין אמא שלי ואבא שלי..
וכמובן... הם נפגשו..ואחרי כמה חודשים התחתנו.. 
חיו ביחד ניראה לי שנתיים או שלוש..
במהלכן אני נולדתי.. כשהייתי בת שמונה חודשים ההורים שלי התגרשו..למה? כי אבא שלי חסר עמוד שידרה והוא בגד באמא שלי..
מאז, המשפחה מצד האמא החליטה לעלות לארץ כי אין טעם להמשיך לחיות שם..ואחד השיקולים היו להיות כמה שיותר רחוקים מאבא..
בכל אופן, סבתא שלי מצד אמא הלכה אלהם..דיברה איתם בקשר לדמי מזונות שהם חייבים לשלם..אבל הם סירבו. אמרו שזה ממש נורא שבכלל היא פנתה אליהם.. והרי.. תחשבו כמה משפיל זה לבוא לבן אדם ולבקש ממנו כסף..והוא עוד מסרב?! כסף שהוא בעצמו חייב..
מרוב כעס..סבתא החליטה להשאיר את הנושא ...ועלינו לארץ..
(האמתי..כמה שנים אחר כך סיפרו לה שסבא שלי מצד אבא בא והתחרט ורצה לבקש סליחה..אבל..אנחנו כבר עזבנו) 
בכל מקרה..הקשר נותק בין שתי המשפחות..אבא לא שילם דמי מזונות. 
למרות הניתוק..הקשר לא נותק באופן מוחלט.. סבתא שלי, מצד אבא, שמרה על קשר.. אני בכל זאת הנכדה הראשונה שלה.. היא שמרה על קשר ושלחה מכתבים והכל..תמיד.. התקשרה וזה..רק היא..
אני זוכרת, שתמיד אמא היתה אומרת לי שהמשפחה מצד אבא כולם נוראיים..חוץ ממנה.. היא אישה מקסימה..
בכל מקרה..
אני לא יודעת מה קרה, ולמה קרה.. אבא שלי טעה ובגדול.. אני לא יודעת איך אבל הוא הפסיד את כ-ל הכסף של המשפחה..ה-כ-ל... המשפחה מצד האבא הגיעו למצב כלכלי נמוך.."ירדו אל העם" אחר כך הם עלו לארץ..והעיניינים עוד הסתבכו אבל זה לא קשור כבר..
וככה חייתי..
במשך.. 14 שנה.. 
חייתי עם אמא, סבא וסבתא.. היה לי קשר רק עם סבתא שלי מצד אבא שהיתה פעם בשנה מגיעה אלינו, ומתקשרת וכאלה.. וזהו..
כשכבר הגעתי לכיתה ז' הייתי מספיק גדולה כדי שאני אסע לסבתא לשבוע..
היכן שהו במהלך השנים דודה שלי-אחות של אבא.. גם פגשה אותי..ביקשה סליחה והיא אמרה שהיא טעתה ביחס..הלא יחס..וכאלה.. 
לכן..זה לא היה בעיה לנסוע למשפחה שם.
סבתא גרה עם דודה שלי ובת דודה שלי.. בהתחלה לא הכי התנגדתי לנסוע.. 
עד ש..
הגיע היום עצמו ונפל לי האסימון.
אני בעצם..נוסעת לארבעה ימים..למקום ממש רחוק..שלמרות ששם זה גם משפחה שלי אני לא באמת מכירה שם אף אחד..נסעתי לבד..בלי אמא..רק אני.. אני לא כמירה שם אף אחד ואף אחד לא מכיר אותי..פעם ראשונה שאני נפגשת איתם..
אין לי חברים ואין לי איך לתקשר עם העולם..
אני זוכרת שבכיתי..ובכיתי מלא..וגם כשהייתי שם..בכיתי וניסיתי לעשות הכל שהם לא יראו..
היה לי ממש קשה שם.. לבד, ליד אנשים שבעצם.. כל חיי שמעתי כמה שהם נוראיים (חוץ מסבתא) פחדתי שהם יגידו לי משהו.. פחדתי שאני לא אדע איך להתמודד..
זה מפחיד.. וזה גם הרבה מעבר.. אני גם סוג של "נציגה" של המשפחה של אמא.. הצד של אמא רצה להראות להם, סוג של "נקמה", שהנה הילדה..ותראו כמה היא נהדרת, וחכמה, ומנומסת ומצליחה..ואנחנו לא באמת נזקקים..
וזה אומר שאני צריכה תמיד להיות מנומסת ולשים לב לכל הפרטים הקטנים..ואין לי חברים ואני ילדה קטנה.. לבד.. במקור קר וזר לי..
היה לי קשה כל כך..הייתי סופרת את הימים לאחור..
אני בעיקר זוכרת שרוב המשפחה לא שמה עלי ולא התייחסה אלי..המשפחה המורחבת יותר.. שהם לא ממש.התעניינו בי..הרגשתי כאילו הם לא אוהבים את זה שהגעתי לשם, הם התייחסו אלי כאל מישהי לא שייכת..
וככה, כל חצי שנה הייתי נוסעת לשם..
ככל שהייתי שם יותר ככה בכיתי קצת פחות..הייתי מוכנה מראש למה שיהיה.. מצאתי פריצות דרך..תפסתי ביטחון קצת..אבל עד היום.. אני עצובה מלאאא ביום שאני נוסעת..אני לא רוצה..
בכל מקרה..
עכשיו מגיע החלק המעניין!
בגיל 14.. 
באיזו שהיא שבת.. ראיתי טלוויזיה..ואז אמא שלי קראה לי..
ניגשתי אליה(חח כולי עצבים שאני מפריעה לי לצפות בקטנטנות) והיא מצביעה על המסך של המחשב.. אתר כזה של רוסים, סוג של פייסבוק כזה.. היא אמרה לי לקרא מה שכתוב ברוסית..ושם היה רשום את השם של אבא שלי..
מסתבר, שאבא שלח לה הודעה..
משהו בסיגנון של "ניראת טוב"
הזמן עבר..אמא ואבא דיברנו בינהם על זה שהוא רוצה להפגש איתי..וככה נקבע..
בחנוכה של אותה שנה, הוא יבוא לקחת אותי מרחובות וביחד נסע לחיפה..
אני לא אתחיל לפרט מה בדיוק היה שם.. יש שני פוסטים למי שמעוניין לדעת..זה נמצא ברשימה בצד בלינקים.
בכל מקרה..מאז אבא ניהיהי איתי בקשר..
הוא התקשר וזה.
באופן דיי מפתיע
אמא ואבא נהיו חברים..
אבא היה מגיע אלינו בסופי שבוע לישון אצלנו..אבל הוא לא היה מתייחס אלי בכלל..
אבל מה כן..
כשנסעתי לחיפה, אחרי ההכרות עם אבא..פתאום המשפחה המורחבת קיבלה אותי..פתאום הם דיברו והתעניינו והזמינו אותי אליהם..
צביעות? לא יודעת.. אבל זה מה שקרה..
במשך הזמן אמא ואבא נפרדנו..(אבא בגד שוב באמא>< ) ו.. אבא ניתק שוב איתי את הקשר..אני כבר לא נחוצה לו..
וזה המצב כרגע..
חזרתי למה שהיה..
אין קשר עם אבא..אבל יש קשר עם כל המשפחה מהצד שלו..
כשנסעתי הפעם לחיפה..
הגעתי לכמה מסקנות שאני מגיעה אליהן כל פעם מחדש..
אני שמחה מהחיים שלי..
המצב של שתי המשפחות התהפך פתאום..נכון שהמשפחה מצד אמא לא עשירים והכל..אבל ביחס לצד השני...אכן מצבנו טוב יותר.. 
חייתי את חיי ולא היה לי חסר אף פעם שום דבר..עטפו אותי בכל החום שיש..ואני באמת מרגישה חום בבית שלי.. אף פעם לא נזקקתי למשהו..
אני גם רואה, כמה שלסבתא שלי מצד אבא קשה..
אבא שלי הוא לא הבן המושלם.. הוא עשה לה חיים מאוד קשים.. בגללו המצב שלהם נריאה ככה..
כרגע יש סלידה של כל המשפחה נגדו..בעיקר בגלל מה שהוא עשה לי..וגם מה שהוא עשה להם..
אני מתחילה להעריך כמה טוב לי.. 
קשה לי כשאני שם.. לא רק כי אני בעצם לבד לגמרי מנותקת מכולם.. אלא גם מהקטע הרגשי.. זה מוזר להתנהג למישהו שהוא זר לך כאל קרוב משפחה.. המשפחה מצד אבא לאט לאט מקבלת אותי יותר ויותר.. הדברים נשכחו מאחור..
אני מרחמת עליהם קצת..ובעיקר כואב לי מסבתא מצד אבא.. יש לה שלושה נכדים.. לשלושתם ההורים גרושים והיא מרגישה שזו אשמתה.. היא מעניקה לבת דודה שלי את כל האהבה שהיא היתה רוצה להעניק לי.. 
הרי..כל פעם שאני נוסעת לשם, היא משקיעה את כל המאמצים שהיא יכולה שרק יהיה לי טוב.. לחפר על השנים שעברו.. קשה לה עם זה שהיא לא גידלה אותי..זה למה היא רוצה שאני אשאר שם עוד ועוד.. 
ויש את בת דודה שלי.. שאותה היא מגדלת..ובת דודה שלי בשבילה סוג של נחמה כניראה.. כי מנגד, יש את הנכד השלישי..החצי אח שלי.. שהיא בקשר איתו אבל לעיתים רחוקות..לא כי היא לא רוצה.אלא כי זה קשה..
היא רוצה בטובתי..ואמא צדקה..ביחס לכל המשפחה היא אכן אדם טוב..הכי טוב..
עד היום, סבתא מצד אמא.. משמיצה את המשפחה מצד אבא..אבל תמיד, אבל תמיד! אומרת שרק אדם טוב יש שם וזו סבתא..

קשה לי.. קשה לי לנסוע לשם.. אני אולי לא לבד אבל אני בודדה.. יש לי אחריות.. גם לנחם את סבתא שיהיה טוב וזה לא נורא שהיא לא גידלה אותי..גם לייצג את המשפחה ולהיות הכי הכי טובה שאני רק יכולה בלי פגמים.. זה קשה כל כך..
ואין לי עם מי לדבר על זה שם...
____
בבוקר החזרה הביתה, נשארתי עם בת דודה שלי לבד.. היא לא רצתה ללכת לקייטנה..וזה כניראה בגלל שיש ילדה אחת שאיימה עליה שהיא תרביץ לה..(למה? כי בת דודה שלי אמרה לי שיחתכו לה את הבטן....יופי=-=) 
בניסעה הביתה היה צפוף, מלאאאאא חייילים..חצי מהזמן עמדתי ברכבת..
בכל מקרה כשחזרתי..
אז.. כמובן כולם שמחו.. וגם אני.. סוף סוף בבית!
סוף סוף חופש..אפשר לעשות מה שבא לי..אפשר ללכת לשרותים! וואי..זה ממש הציק לי.. השרותים בחיפה-יש להם חלון.. שהולך ישר למטבח! כשמישו עומד במבטח ומישו בשרותים..אז אפשר לראות זה את זה..ולדבר..ושומעים הכל! אין פרטיות!
בערב נפגשתי עם דורית וזה..
ואז כשחזרתי כבר דיברתי עם סבתא שלי..
ספרתי לה הכל..על זה שלא הכי נהנתי.. דיברנו איזה שעה! 
סבתא נהנת להקשיב למה שאני אומרת.. זה נותן לה סיפוק כזה..שהיא רואה שטוב לי פה.. שהיא הצליחה להעניק לי את כל האהבה וכל מה שאני צריכה..דברים שלמשל לה לא היה..רוצה שיהיה לי טוב:) 
והיום?
קמתי מאוחר..סוף סוף ישנתי!
הייתי בפעולה בשומר הצעיר.. ובערב נפגשתי עם דורית(שוב)

לפינת הלא קשור>>>>>>>>>>>>>>>>יש לי קליק ברגל..
-וואי..איזה פוסט חופר וארוך! כל הכבוד למי שקרא הכל!
-תודה למיסטר איקס ומיסטק וואי שעזרו לי למצא רעיון לכתוב..
-אני צמאה..
-צריך לרדת במשקל..
-אני חוששת מההחלטות שאני צריכה לקבל בקרוב
-עוד עמט אוגוסט!
-אני מדריכה בקייצת=-=
-כל הבגדים בכביסה!

עד לפעם הבאה
ביי ביי




2 תגובות:

  1. טוב אז כן יאנה, פוסט די חופר אבל רוב הדברים כבר סיפרת לי..חחח
    ומזה את כותבת :" יצאתי עם דורית וזה.." -_-
    בכל מקרה, אמרתי לך מה שאמרתי לך ונראה מה יהיה.

    השבמחק
  2. טוב אז כן יאנה, פוסט די חופר אבל רוב הדברים כבר סיפרת לי..חחח
    ומזה את כותבת :" יצאתי עם דורית וזה.." -_-
    בכל מקרה, אמרתי לך מה שאמרתי לך ונראה מה יהיה.

    השבמחק