יום ועוד יום...עייפה

וואי אני עייפה..

וניראה לי אני אפילו אכין לעצמי תה! 

אם אני מכינה לעצמי תה מרצוני החופשי-סימן שיש לי משו..זה לא טוב! אני רק מקווה שזה יעבור ואני לא אהיה חולה><

___

אין לי זמן לחשוב..אני כל כך עסוקה שאין לי זמן! ועד שיש לי..אין לי זמן לחשוב על זה כמו שצריך אז אני נותנת לעצמי להנות מהמחשבות החמודות שנותנות לי הרגשת שלווה ברגעים הקשים לאחרונה.. למרות שזה קצת טעות-כי אני עלולה לפתח ציפיות.. וזה לא טוב><

למרות שאתמול..אתמול נפל עלי עצב..

התחלתי לשחזר בראשי את כל מה שקרה לפני חודש וחצי..את למה עשיתי את מה שעשיתי.. ואז נזכרתי. 

העלתי בראשי את כל הסיבות..ואז נזכרתי בסיבה הכי חשובה..

אני זוכרת את כל הסיבות-את כולם אפשר לשכוח ולסלוח..להבין..לשים בצד ולעזוב עוד איכשהו...

אבל זה..? זה כואב מידי..זה לא אנושי וזה לא מגיע לי בשום צורה שהיא.. את זה אני לא מוכנה לשים בצד.. אם הדבר הזה לא ישתנה אז זה לא שווה את זה..

וזה לא שאני מבקשת משו חשוב ויותר מידי..

לבקש סליחה כשטועים-גם כשזה לא בכוונה..

זה לא מגיע לי.. זה לא היה מגיע לי.. מילה אחת קטנה-התחשבות.. ואפילו זה לא.. 

זה שווה להיות בקשר עם מישו שלא ביקש ממני סליחה..? איך קרה כשהייתי אומרת שנפגעתי.. הוא היה נפגע? ואז הייתי מוצאת את עצמי מתנצלת בפניו שבכלל אמרתי לו את זה..

זה משפיל כל כך.. וכואב כל כך.. זה לא שהיו לי דרישות גדולות מידי וזה לא שעשיתי עיניין משטויות..זה לא. וזה לא הוגן..

סליחה אמיתית וכנה..

זה כל מה שביקשתי..

להיות אנושי ולהודות בטעות ולהצטער.. 

אני מוכנה לשכוח את הכל אם מבקשים ממני סליחה אמיתית.. הכל..

אבל אם לא..זה לא שווה כלום..

ואני צודקת, אני ידועת שאני צודקת..

והמחשבות האלו מכאיבות.. 

תנאי כל כך קטן לחברות אמיתית..ולא רק זוגיות..

אני לא אומרת שאני רק בסדר והוא לא..גם אני עושה טעויות, גם אני לא בסדר..אבל אם יגידו לי איפה אני טועה אני מוכנה לבקש סליחה-אפילו יותר ממוכנה..אני רוצה לבקש סליחה..כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד.. בטח שלא במי שאני אוהבת..

____

אז, אני באמת עייפה..

בלילה בין שבת לראשון הלכתי לישון באיזה..שתיים? כמו גאון! בידיעה שאחרי ארבע שעות עלי להתעורר ולהיות רעננה!

יאי!

קמתי בקושי..אבל מצד שני כשמדובר בשומר הצעיר ובחניכים-מאגרי האנרגיות שלי נפתחים ואני מוצאת את עצמי מלאת אנרגיות למרות העייפות..

לא היה קל..

יש לי חמישה חניכים חמודים-שכל אחד מהם יכול לעורר בעיה..

אבל הם חמודים

המדריכה החדשה שלהם-שמדריכה איתי-גם היא בסדר.. יש בינה לבינהם קליק שזה מעולה..

מה שמדאיג אות זה בדיקת הגבולות שלהם..טו מאצ' חופש גורר לטו מאצ' בעיות..

בכל מקרה..הכל היה אלה בחלה-היה חסר מים! היה כל כך חם!!!!!!!!!!!!!!

בחדר היה מחניק! נגרמו לנו המים..ולא רק זה-שילוב של חניך סר מעש עם האווירה הזאת גורם לבעיות! משמע חניכים מתפרעים להם בכיף!

עד פה הכל בסדר..עד שאני מגלה שאני מדריכה לבד עד סוף היום כי מישהו התייבש..

זה היה קשה! אבל משעשע..XD 

ואז, בשיחת גו"ב.. בסוף היום..

הקומונר המדהים שלנו הביא לנו-נסטי וקולה! קולה קרה! יאווו גן עדן 

כמובן שלא נשארתי הרבה וישר מיהרתי ללכת הביתה כי..מה לעשות ההורים שלי זקוקים למתרגם..

אז הלכתי עם דודה שלי לביטוח לאומי-שם פגשנו את סבתא וחכינו בתור..

(מובן שאמא שלי לא הבינה עד הסוף כשהיא קראה במכתב משו בסיגנון של "יתכן וכי הזמנים ישתנו ותאולצו לחכות ולהמתין לתור" אני לא מבינה איפה היא ה בינה שאם נקדים בארבעים דקות נכנס מוקדם יותר..) 

אז חכינו 40 דקות..במזגן..שהיה כל כך קר! עד ששחכתי שבחוץ אנשים מתייבשים! עברו 40 דקות..עברה שעה..

וסוף סוף נכנסים!-או שלא?

לא! לא נתנו לי להכנס..לא היה צורך במתרגם כי האישה שם דוברת רוסית!

יופי!

אחרי שהם סיימו-והרי וויתרנו על הרופא שיניים-כי חשבנו שאני לא אספיק..חזרתי הביתה..לאכול..לנוח ולהתארגן! למילנה היה יום הולדת..

באתי אליה-היה כיף ונחמד..ראינו סרט..הלכתי מוקדם יותר כי..חששתי ללכת לבד בלילה..

הגעתי הביתה..עייפה רצח! צריך ללכת לישון..תראו מה השעה-1 בלילה ואני עידין ערה..-שוב!

מהר הלכתי לישון..

קמתי בבוקר-עייפה! יותר מהרגיל..

באתי לקן בדיוק בזמן-לא הקדמתי!(עם מים קרים קרים בתיק:) )

חכינו לחניכים ונסענו למקווה ישראל..שהיה נחמד שם..במיוחד ביקב כי היה שם קר! 

כמובן שאשדוד היו שם..אשדוד ים למשל-יאן..יאי..הגירסא הגברית לשמי. היה חם..היו כמה רגעים מעצבנים שחניכים עשו בעיות(לא מהקבוצה שלי) אבל היה דווקא כיף-אני נהנתי! הכנתי ראש דשא בצבע ורוד (כי ככה משמים דוגמא לנחניכים ומראים להם שלא משנה איזה צבע נבחר הכל טוב... רק מאוחר יותר המדריכים האחרים הרשו לעצם לגחח על הבחירה שלי-אבל מה! בסוף שלי יצא מאוד מתוק!) 

בכל מקרה..

הכנתי ראש דשא ירוק עם שני פרצופים! מה זה חמוד שהחניכים אהבו! איזה חמודים! בדרך חזרה התחלתי להרגיש שוב פעם את העייפות הממש כבדה נופלת עלי..

וכשהגעתי לקן והתיישבתי על הספה כבר לא יכולתי לקום...דיי..אני רוצה לישון! לא ישנה מספיק..

היתה שיחה..היה פטל-סליחה..היה תרכיז בטעם ענבים.

בסוף השיחה קיבלתי פידבק על עבדותי! זה ממש נותן ביטחון ומרץ שאומרים לך שהיית מעולה כזה..

וחזרתי הביתה..מזיעה ומלוכלכת אבל בעיקר עייפה!

אכלתי..תפסתי מקלחת קצרה

ונרדמתי................

ישנתי עד איזה..שש! 

קמתי בלית ברירה כי היה לי כל כך חם עד שהרגשתי את הזעה שלי :S אני עדיין עייפה..

לפינת הלא קשור>>>>>>>>>>>>>>>>>לבשתי סוף סוף את כובע הקאובוי שלי! 

-אסור לי מסטיקים..

-אני עייפה

-חם

-החדר שלי לא רוצה להתחמם

-אני אנסה לפתוח את הדלת..

-הממ..נריאה לי זה עובד קצת..קצת..

-מצד אד בא לי משו קר..ומצד שני אני רוצה תה..........................לישון!

-סבתא קבעה תור לשיעור פרטי למחר אחר הצוהוריים..ומשבוע הבא זה גם יהיה בבקרים! יאי לי... יש לי עכשיו המון תרגילים לחופש! ווהו! אבל מה..המורה זוכר אותי! הוא אוהב אותי..האמתי גם אני מחבבת אותו.. הוא מורה תותח! קשה..אבל תותח!

-מחרותיים הרופא שיניים..באיזה..חמש? 

-יום חמישי בערב נגמרת הקייצת..אפשר לישון..אני רק מקווה שאני אקבל חולצת קייצת..

-יום רביעי פרק אתגרים!

-מחר יש יום בקייצת שאני פחות מחבבת.. אני לא יודעת למה.. ניראה לי אני אתן למדריכה החדשה את הבמה להתמודד עם החניכים יותר..

-אני מקווה שאני אשן בלילה נורמאלי..

-רק אני יכולה לראות סרט על ציצים-משו תיעודי..

-אני אפילו לא יודעת למה לצפות.. זה יקרה השבוע? או שבוע הבא..? למה לצפות?

-אני עדיין אוהבת אותו..כמו תמיד.. אנחנו ניהיה ביחד..? מישו אמר לי שהוא קינא לגבי תמונה כל שהיא..מה זה אומר? ואם לא תיהיה לו תשובה..?

עד לפעם הבאה

ביי ביי