יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

יום ועוד יום...>:

....................
.......................................
למה?>< 
או..למה לא?>< 
המממ....מחשבות..יותר מידי מחשבות>< 
כאב..אוץ'..
הממ....................לא כיף......................................................................................... אני לא נהנת מזה בכלל..מכל המצב הזה..
זה לא הוגן! ממש לא הוגן! 
אני זוכרת את המילה "מבטיח" .... ומה הבעיה עכשיו?>< 
עוד יהיה לי כאב ראש מהמחשבות האלו..כן..לא..רע..טוב..
ואין לי מה לעשות עם זה!
הדבר היחיד שיש לי זה לשים את המילה הסופית שלי במקום אחד.. לא שרע שם או משהו..אבל בעצם מפה התחילה הטעות גם בפעם הקודמת..
אין לי הרי מה להגיד לו.. 
הוא ידוע כל מה שהוא צריך לדעת..
אני מחכה ל"תשובה" אם אפשר בכלל לקרא לזה ככה.. מה כל כך מסובך? מה? במה אנחנו מתלבטים? במה שיהיה אחר כך? אם זה יכאב או לא? אני לא ידועת אם זה יכאב.. אני יודעת שגם אני מפחדת מזה.. 
אני יותר מפחדת מהעובדה שהוא לא חושב על מה שעובר עלי.. שהוא חושב שהוא בסדר ואני לא.. שהוא לא חושב אפילו על מה שאני כל כך רוצה לשמוע..שבאמת מגיע לי לשמוע.. 
מה? כאילו..
מתוך על מה שעברתי בקיץ הזה..אני עדיין תקועה בעבר?! אחרי כל הבנים..? כל החווויות? אחרי הכללללללללללללללל אני בכל זאת אוהבת את מה שהכי קשה והכי כואב והכי בלתי אפשרי? 
מה לא בסדר בי?><
מחר.. מחר ה-11.8 איך שהזמן טס.. אני זוכרת שכל פעם שהתקרב התאריך הזה הרגשתי את המחוייבות שלי בלפתוח שיחה "פנינו לאן?" אבל..עכשיו אני לא באמת יכולה לפתוח שיחה כזאת..כי אם אני עושה את זה אני אומרת בעצם "אני הולכת לשם..ככה החלטתי!" וזה לא יהיה משותף..
ומצד שני.. 
לחכות להחלטה שלו? לחכות עוד?! למרות..למרות שהוא הבטיח..? 
שוב פעם הוא מפר הבטחה..
והפעם זה גם משו רציני.. שידבר איתי ואז נבין מה הולך.. כי כמו שזה ניראה עכשיו..כשכל אחד לבד בעולם שלו לעולם לא נצליח לפיתרון..
צריך לדעת מה השני חושב.. 
אבל שוב..אני לא יכולה לפתוח שיחה של "פניינו לאן" שהוא יפתח..ועדיף בהקדם.. אם אפשר מחר..מחרותיים גג.. לא מעבר..רק לא מעבר.. 
הכל כל כך מסובך..
כל כך המון מחשבות ובעיות ופחדים..
רק בדבר אחד אני עדיין בטוחה..
ככה זה..הלב לא משקר..
כבר נמאס מהדמעות><

______
אז...אתמול? קמתי בבוקר..עייפה..
הלכתי לרינה! לעשות תרגילים..מת'-איזה כיף..
ובערב>>>>המופע של נמרוד הראל! 
איך קורה ששעה לפני תחילת המופע מחליפים אולם? תשאלו את נמרוד.. למרות הכל..דווקא היה נחמד..
(חוץ מהשער שלי שניראה כמו גוש של קש) 
הלכתי עם רינה.. ראיתי פעם ראשונה אותו אחרי המון זמן.. וצדקתי! יפה לו שער ארוך..
היה קצת צפוף אבל אחלה.. פגשתי עם דורית ובת דודתה. ישבנו יחדיו! XD וראינו את המופע..היה טוב! XDDD
"אני מרגיש משו..קטן" (היד עוברת ליד המכנסיים של תום) 
חלק מהדברים הכרתי כבר.. אבל זה כל כך גאוני! אני חייבת ללמוד את מה שאני לא יודעת..
משם.. גלשנו להרצל והביתה..
ישנתי..נמתי..
קמתי בבוקר..היום לדודה שלי יש יום הולדת(אכן מזל טוב)
סתם עוד יום..
הייתי אמורה להפגש עם אלון..אבל דחינו למחר..
הממ..מחר? מחר! יש לי בדיקת דם בבוקר...

לפינת הלא קשור>>>>>>>>>>>>אני רוצה לנסוע על אופניים..
-אני מפחדת מאוד מהלימודים...יותר מידי..ממש...חרדה 
-צמאה..ועייפה..
-מאוורר בחדר..איך לא חשבתי על זה קודם?
-נמאס כבר שההורים שלי דואגים לי יותר מידי..ממש יותר..
-לא דיברתי עם מיבטר איקס יותר מידי זמן=O

עד לפעם הבאה
ביי ביי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה