יום שישי=] ה-14.9

אזזזז הינה הגיע יום שישי...מחר שבת ואז שוב פעם בית ספר...

צריך למצאת כל יום ויום עד הרגע שרוצים ליפול מהרגלים ולישון...

כי בכל יום יש לפחות משהו אחד טוב ...

גם ברגעים הכי קשים של החיים..תמיד יהיה רגע קטן של שמחה, אז נכון לפעמים הוא כל כך קטן עד שבקושי שמים לב עליו..אבל הוא קיים=]

ועם מתאמצים הוא יגדל..

אני כניראה בן אדם אופטימי מעוד.. אבל מה רע בזה?

העולם שלנו מלא באנשים, שקמים בבוקר ושונאים את כל היום ואז הולכים לישון, והם לא שמים לב אפילו לדברים הקטנים והיפים שבחיים...

נגיד הפרחים שנפתחו במורד הרחוב..או השכן שהתלבש יפה..

יצא לכם אולי לחשוב, אפילו סתם ככה, על ה חושב האיש מהצד השני של הכביש אשר מסתלכל עלייך?

או שאולי..יצא לכם פעם בסוף יום שהוא לא הכי טוב..להזכר בבדיחה מצחיקה שסיפר חבר שלך באותו היום אך אתה הייתה עסוק בזמן ההוא בלהיות מדוכדך..?

אנשים..תמצו כל יום עד הרגע האחרון שבו..מי יודע אולי בטעות פספתם משהו? אולי יום אחרי זה תגדלו שביגלל שלא הייתם פיספסתם נגיד את לינקין פארק מתהלכים ברחוב ליד הבית שלכם.?

תחשבו איזה החמצה זו תיהיה... ולדעת שכל החברים שלך קיבלו מהם חתימה ודיסק...

אני לא יודעת למה התחלתי דווא בקטע כזה...

אני מתארת לעצמי שזה ביגלל שרוב האנשים שסביבי לא שמים לב לכלום..ואף פעם לא מקשיבים לי..=/

(גם אם הם אומרים שכן..אפשר לראות עליהם שמשהו מתריד אותם..או מעסיק אותם..)

הנקודה שלי..תחיו את החיים !

_____

איזה בוקר מוזר..=/

קמתי בהרגשה הכי מוזרה שיש...

אני מרגישה שמשהו מציק לי..אבלא אני לא יודעת מה זה...

אמא שלי רצתה ללכת לקניות היום אבל הכל סגור=/

ואני?

סתם בבית במחשב..עד שלא אמצע איזה משהו מעניין לעשות=]

והדבר הכי חשוב היום.. שבעצם מסביר את הכותרת...

מזל טוב למילה ופז=]

עד -  אין סוף..

שכל השאיפות בחיים התגשמו=]

תחיכו,תצחקו,תשמחו

בהצלחה בהמשך הדרך=]

 

עד כאן לבינתיים..=]

ביי ביי