תמיד אני שואלת את עצמי..מה מניע אותי בחיים?
מה גורם לי להמשיך לעמוד על הרגליים..גם כשהדברים הכי קשים קורים לי...(ואני לא מדברת על "יאו אני שמה" או.."יאו כולם שונאים אותי!") אני מדברת על בעיות אמיתיות... שאפילו לא חלמתם עליהם...משהו אמיתי...
משהו..שאי אפשר לסבול עוד... אי אפשר!
אבל בכל זאת..אני ממשיכה לעמוד על הרגליים..ובכל זאת אני תמיד מחייכת..ובכל זאת אני שמחה....
ואיך?
עידוד...
ולצערי..לא מהאנשים שבאמת חשובים לי..(טוב חוץ מאחד..=/ אבל הבן אדם הזה לא נחשב..חח)
אם שאלתם מאיפה באה האופטימיות שבי...זה מהרצון להיות שמחה... הרצון שהגיעה מתקופת הגן...(התקופה הכי עצובה שהיתה לי..=/) באיזשהו שלב..בגן החלטתי שאני אפסיק להיות עצובה..(כן...היו לי החלטות כאלו בגן...><)
ובעצם..כל פעם שאני הייית עצובה התחלתי לעודד את עצמי...ועד היום זה ככה....
תמיד אני מצליחה לעודד את עצמי...
חוץ..חוץ מדבר אחד...
העובדה שמאחורי לא עומדים אנשים שינסו לעודד אותי...
שכל האנשים שמעוד חשבוים לי...לא הכפת להם איך אני מרגישה..או לא מקשיבים לי....או סתם מנצלים אותי כדי שאני אקשיב להם....
והכי עצוב..שזה נכון... (ואם דורית קוראת את זה..נא לא לגשת אלי בשאלות של "מה גם אני?" אז זהו..שכן..אז באמת צר לי לספר זאת..)
אני מעוד מתחרטת על הפוסט הזה..אבל נימאס לי להשאיר את הדבר החשוב לי ביותר בפנים...
והינה ברגעים שלא יאנה שתיים המתחילה לפעול...ומתחילה לשכנע אותי שזה לא נכון... וכמה שהפוסט הזה הוא שקר...
והיא מצליחה..אבל אז שוב פעם יבוא הרגע שבו אני אגיד שזה באמת קורה...
אני לא כל כך מאמינה באסטרולוגיה וכאלה.... אבל תמיד רשום שמה שמזל דלי..זה אנשים חברותיים..אנשים שחייבים להיות מוקפים באנשים.... וזה ממש נכון לגבי ...
כשאני רואה שאנשים שיום אחד אני מדברת איתם ויום אחרי זה מתעלמים ממני.... אני מרגישה עצובה..מנוצלת... אולי אני מבקשת משהו בלתי אפשרי..אולי אני מבקשת יותר מידי..
אבל מה כבר בקשתי..? עידוד..? התחשבות..?
סוף פוסט פריקה...אם בא לכם תגיבו.. (מה שבטח לא יקרה..) נא לא לבוא אלי בתענות של "יאו..לא נכון..כשאת_____הייתי לצידך!" כי ברגעים שבאמת חשובים לי בחיים..אתם לא הייתם...
אתם לא ידעתם..למה? כי לא שמתם לה..שמשהי מסתובבת אם פרצוף עצוב..מנסה לחייך ואתם..לא הכפת לכם עד שאני לא אגיד משהו...
___
מחר יהיה כבר פוסט על היום ומחר...
נ.ב. החיים יכולים להפתיע!
עד לפעם הבאה
ביי ביי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה