מחשבות של שבוע שלם-הזוי

יש אנשים ששרים, יש אנשים שמנגנים, יש אנשים שמבשלים, יש אנשים שמצלמים, יש אנשים שמדברים, יש אנשים שרוקדים, יש אנשים שיוצרים ויש כאלו ששותים יין משובח. 

ואני כותבת..

אבל כמו שיש אנשים שאיבדו את הקול, שאין על מה לנגן, שאין מרכיבים, שאין מה לצלם, שאין מי שיקשיב, שאין מוזיקה מתאימה, ושהיין זול-ככה אני לא יכולה לכתוב כשאין לי חשק.

כתיבה זה בין הדברים היחידים שאני יכולה להגיד לעצמי "וואלה, אם אני אשקיע בזה שעה-אני יכולה לכתוב משפט יפה". 

עברתי שבוע שלם של רצון עז לעדכן ושום חשק.. 

הבעיה שלי עם חשק זה שהוא בא כשאין עלי כלי כתיבה והולך כשמישו מפריע לי באמצע..  אני לא יכולה לכתוב כשמישו מפריע לי, לא יכולה להתרכז במילים, במשמעות, בכוונה, במה שאני באמת חושבת ומרגישה. אסור להפסיק ולקטוע מוזיקאי באמצע יצירה-כמו שאסור להפסיק כותב.. 

לקח לי שבוע שלם למצא את הזמן והחשק בזמן הכי טוב..

שבת בבוקר 

בלי לחצים, מחשבות חיוביות, ללא חששות או פחדים, לבד בחדר, קרני שמש בחוץ, שקט של שבת ואווירה של רוגע כשברקע אולי מתנגן שיר-ברגע זה שלמה ארצי..

כל כך המון דברים קרו לי בשבוע אחד-ובעצם.. זה לא. 

כל מה שקרה הוא כל כך קטן וזעיר לאומת מה שעומד מאחורי כל דבר.. ואני רק מחכה שהדבר הענק הזה יתגלה וככל שעובר הזמן.. אני מקבלת עוד ועוד רמזים-אני מרגישה שיש משו.. 

 

בגלל שקרו המון דברים ורשימה של משפט או כמה שורות לא עומדים למצאת את הכל..אני אכתוב בפסקאות.

פסקה לכל נושא...

 

________

צבא

כן, צבא..

ביום ראשון התייצבתי בלשכת הגיוס בירושלים לצו ראשון-מתחילה את הדרך שלי בצה"ל.

בשבת בערב עוד הייתי חולה וערנית-כן...בערב הייתי ערנית וזה בעיקר אומר שאני אמצא את עצמי גם בלילה לא ישנה..

למרות כל ניסיונותי לשכנע את אמא לדחות את הצו-הכל כשל..

וככה מצאתי את עצמי בבוקר למחרת באוטובוס בדרך לירושלים-מתעלם ככל שאפשר מהאדם הלא מתחשב ושלא מבין כלום שיושב לידי-אמא. 

שמעתי מוזיקה כל הדרך, ניסיתי לא להיות יותר מידי עצובה..

הרגע הכי שמח בכל אותו היום היה כשהשומר מנע מאמא להכנס ללשכה-למרות שהסברתי לה מלא פעמים שאסור להורים להכנס. 

ברגע שעברתי את החייל בכניסה נפלה עלי סוג של הקלה והתעודדתי-עצמאות.

בקבלה ביקשו ממני לחכות והם יקראו לי.. 

זה לקח כל העיניים קרוב לעשר דקות של המתנה עם עוד כל מיני נערים ונערות (בעיקר נערות) בגילי..זו היתה ההמתנה הכי ארוכה שלי באותו יום. 

הדביקו לנו מדבקה על תעודות זהות ושלחו אותנו למעלה-להתחיל. 

תחנה ראשונה-אימות נתונים.

להזכירכם הייתי קצת עייפה באותו יום (בכל זאת-ארבע שעות שינה!) אני בעיקר זוכרת שכל מה ששיננתי בדרך והזכרתי לעצמי-שחכתי.. התנהגתי כמו כל בן אדם עייף וטיפוסי..וכמובן השאלות..

אני מודה ששיקרתי באחת השאלות-זה היה ממש מפחיד.. 

ואז הגיעו שאלות מוזרות ביותר "האם את נכנסת לדיכאון כלשהו?" "האם יש בעיות בבית?" "האם קשה לך שאין לך אבא?" כל מיני שאלות שלכולם עניתי לא והחיילת מולי-לא כל כך האמינה משום מה.. "מה..זה לא מפריע לך שאין לך אבא..?" "לא..." "את לא עצובה מזה...?" "אמ..לא ממש.. אני לא בדיוק חושבת על זה כל יום..ואם כן זה לעיטים נדירות.." "ומה את עושה כדי להתעודד?" "אמ..שומעת מוזיקה? נפגשת עם חברים..?" אני בכלל לא עצובה שאין לי קשר עם אבא..

בבחינה של בדיקת העברית שלי-ניראה לי לא הלך לי משו..בהתחלה הכל היה קל ונריאה לי לפי הצעד הראשון מתאימים לך שאלות לשלב הבא של הבחינה-והן היו באמת קשות..טוב האמת שלא כל כך קשות.. 

היה דף עם משימות, ומכל המשימות בדף היא החליטה לתת לי דווקא את המשימה שלא ידעתי.. בפוקס.. 

אחר כך היא עברה לדף קל יותר..ששם כבר הכל זרם בצורה טובה יותר..יחסית..

אני מאמינה שבתור מישהי עייפה הלך לי סביר.. אם לא הייתי כל כך עייפה אולי הייתי מצליחה טוב יותר..

בכל מקרה-שלחו אותי לתחנה הבאה

בדיקה רפואית-באתי מוכנה מהבית..עשיתי בדיקה.. לא היה מלחיץ בכלל.. אני לא מבינה למה אנשים עושים עיניין גדול מזה..

שלב אחרון

המבחנים.. במשך יום שלם שאלו אותי אם אני רוצה לדחות ליום אחר..וכל כך רציתי לעשות את זה! אבל..לא הרשו לי.. וחבל..

אני לא יודעת כמה קיבלתי בהם, אני בחיים לא אדע..

הם היו קלים אבל דרוש בהם פשוט ריכוז, לשים לב לפרטים הקטנים..

אני אוהבת לפתור דברים כאלו-אבל לא כשאני כל כך עיפה..

ניסיתי לעלות לפני תחילת המבחן את מצב רוחי, לאכול (תאכלו..זה עוזר תמיד לפני מבחן)

ניראה לפי המנילה עד כמה הלך לי..

אולי עם קצת מזל, יום יבוא אני אהיה קצינה..

 

אה ולא נשכח..כמה ימים אחרי קיבלתי כבר צו גיוס..כל כך מהר.. עוד אפילו שנתיים, אפילו פחות עד הגיוס.. 

____

בית ספר

משום מה בית ספר מלחיץ אותי לאחרונה.. אולי זה בגלל המבחן במת' שלא הצלחתי בו ואולי גם בגלל פיסיקה-החשש שאקבל פחות מ-100.. 

טוב-פחות מ-90..

אני מוצאת את עצמי מכינה שיעורים גם בשעות הקטנות של הלילה, רק בגלל שאני לא נרדמת בגלל הלחץ-לאן הדרדרתי? 

שאיפות-לקבל בכל המבחנים מעל 90.. (כולל בגרויות)

נקווה לטוב..

__

אין לי שם לדבר הזה..

 לחשוב על זה? לא לחשוב? לנסות לגלות מה קורה או לתת לזמן לעשות את שלו?

כל יום עוד ועוד רמזים לגבי מה שקורה..מכל מיני כיוונים.

אהבה זה דבר לא קל-לא משנה איזה סוג של אהבה..

היה לי חלום כל כך מוזר בלילה..

ניתן לכל דמות אות מהא"ב

חלמתי חלום שהייתי צריכה להחליט מאין החלטה..

זה התחיל מדמות א'..

הלכתי, עברתי ליד הבית שלו אפילו.. ואז אנשים אמרו לי להאט, אמרו לי לחכות לו..לשמוע מה יש לו להגיד.. ואני ידעתי מה הוא יגיד ולא ידעתי אם אני רוצה לשמוע..כלומר-רציתי..אבל לא ידעתי מה להחליט.. פחד מכאב, מחוסר הצלחה, מגלגל מסתובב..

אמרו לי לחכות לדמות א' שהתחילה להתקרב אלי בזמן שדמות ב' הופיעה וביקשה ממני להכנס לכלי רכב לבן והוא יסיע אותנו לביתו-ושם תיהיה לי הפתעה..

אני זכורת שבשיחה הקצרה הזאת כבר ידעתי מה הוא יגיד, חשבתי על דמות א'-וידעתי שאני צריכה לתת תשובה לב'..נכנסתי איתו לאוטו ונסענו.

ידעתי מה הוא עומד להציע-ורציתי לסרב לו ולגמור עם העיניין-איתו לא היה לי ספק בהחלטה..

אני לא זוכרת מה קרה באמצע..

אחר כך מצאתי את עצמי עם דמות ג'.. 

היינו ליד ברכה ואו ששיחקנו או רבנו אבל קפצנו פנימה..

הוא הסתכל עלי ואני עליו.. אני זוכרת שליטפתי אותו, כמו שמלטפים ילד קטן או אח.. ובמקביל הייתי סקרנית לעשות משו קצת מעבר ולגלות איך הוא יגיב.. 

ואז..דמות ד'..

דמות ד' היתה אצלי.. ראינו סרט ומשום מה לא דיברנו.. והוא הלך ושכח את הפלאפון שלו.. אז הלכתי אחריו ופספסתי אותו הוא נעלם משדה הראייה..התחלתי לחפש אותו, הלכתי בדרך שלו לביתו, עברתי כמעט חצי עיר..

ואז מצאתי אותו-הוא היה עם מישהי ואני זוכרת שזה גרם לי להיות קצת עצובה.. כאילו שחכו ממני.. ושמו אותי בצד כזה.. שאני כבר לא חשובה.. נתתי לו את הנייד והלכתי ישר הביתה..הוא ניסה להגיד לי משו אבל לא רציתי לשמוע כי..זה הרגיש לי ממש צביעות..התאכזבתי..

מה שמצחיק שכל זה אמיתי.. כמובן לא העלילה אבל זה מה שאני באמת חושבת.. 

אני רוצה להרחיק ממני את דמות ב', לגלות מה עובר בראש של דמות ג', לפתור בעיות עם דמות ד' וכמובן.. להחליט אחת ולתמיד מה יהיה עם דמות א'..

ניתן לזמן לעשות את שלו ואני אמשיך להנות מהעלילה.. הדרך היחידה שלי למצא משו חיובי בכל העיניין..

___

לפינת הלא קשור>>>>>>>וואי בטעות לחצתי "הקודם" לפני ששמרתי והכל נמחק..מזל שיש שיחזור!

-המתנה של יום ההולדת של מילה מחכה כבר למילה! אני ממש אהבתי את התוצאה הסופית!

-אתר החידות חזר!

-משלחת משוויץ מגיעה לרחובות והם אפילו ישנים אצל כמה אנשים שאני מכירה..החלק המגניב שחלק מהם בתנועת השומר הצעיר!!! וכמובן אנחנו נהיה איתם קצת..ממש קצת..אבל נהיה! אני כבר מחכה לזה
ng



t;

-עוד מעט יוצא הארי פוטר

-עוד מעט טיול שנתי

-עוד מעט לסבתא יש יום הולדת ואני לא יודעת מה להביא לה..

-אתמול בערב הייתי בבאולינג-כל העולם ואישתו היו בבאולינג! 

-אני לא טובה כל כך בבאולינג אחרי משחק וחצי..

-אני אוהבת פיצה..אני רוצה פיצה

-אני כבר לא חולה!!

-אבא התקשר לאמא לפני כמה ימים.. כןכן-אבא שלי זה שאין לי קשר איתו.. רצה להזמין אותי לאיזשהו טקס.. איפה היית במשך שנה וחצי?

-אם אבא יקנה לי אוטו אני מוכנה לא לסלוח לו על מה שעשה לאמא..

-עוד מעט מתחילים ללמוד לתאוריה! מישו מכיר דרך טובה..?

-צריך למצא עבודה..

 

עד לפעם הבאה

ביי ביי