צוחק מי שצוחק אחרון

אי אפשר להמשיך ככה יותר-אני כותבת ולא אכפת לי מה יהיה. 

לא אכפת לי שיש מחר מבחן בפיסיקה שאני בכלל לא חושבת שאצליח לעבור אותו..לא אכפת לי

אני רוצה לכתוב! 

____

צוחק מי שצוחק אחרון..

קניתי לפני שבוע ויום פרחים לסבתא. 

הלכתי לחנות הפרחים שבמעלה הרחוב ועמדתי בחנות וחשבתי. איזה זר סבתא הכי תאהב? היה שם מבחר צבעוני של פרחים מכל מיני סוגים, יכולתי גם להכין לה זר-היה רק צורך בלבחור. לבחור את הזר שסבתא הכי תאהב והכי תשמח לקבל. 

ובחרתי-זר חמדמד קצת צבעוני-לא במובן הרציני ודיי גדול. 

מאושרת באתי הביתה, הדלת נפתחה באתי לסבתא עם הזר והיא מאוד מאוד מאוד שמחה! קראנו לאמא שלי מהחדר שלי וכשהיא ראתה את הפרחים-התחילה לרדת עלי. 

"אוי זה סתם פרחים זולים" 

"שלי יותר יפה-אני הבאתי ורדים" 

מובן שזה היה בצחוק אבל בכל צחוק יש דבר רציני..והיא צחקה על הזר..שהוא לא משו שסבתא לא אוהבת אותו..

סבתא כל הזמן אמרה לה להיות בשקט ואמרה לי לא להקשיב לה כי הזר יפה והיא מאוד אהבה..

עברו הימים, הורדים של אמא נבלו, הפרחים שהיא קיבלה מבת דודה שלה גם כן (זה היה זר לא רע בכלל..) 

אבל שלי? 

ככל שעברו הימים ככה הצבע שהם קיבלו היה כל כך חזק וברור.

מידי יום הפרחים נהפכו ליותר ויותר צבעוניים, יותר אדומים וכתומים.

קניתי אותם כשעלי הכותרת היו קצת דהויים בצבעם, מחציתם עוד לבנים.

וכרגע צבעם עומד על ורוד ממש חזק-ורוד כזה       ואדום כזה       

סבתא אתמול קראה לי לסלון ואמרה לי להלסתכל עליהם-היא היתה מאושרת כל כך ואמרה "מכל הפרחים שקיבלתי, רק הפרחים מהנכדה שלי נשארו יפים ועומדים ולא נבלו!" זה שמח אותי..

רק בשביל זה שווה להשקיע במתנה-בשביל לראות בן אדם מאושר..

ואמא?

אכולה מקנאה.. 

____

זה לא ענייני..

הסיפור הזה כבר לא ענייני ואני כבר לא חלק ממנו..

אני הרבה הרבה הרבה מקדימה..ולא אכפת לי כבר שזה מציק בלב..

אני לא חוזרת לעשות את אותה הטעות..

אני עוד זוכרת את המילים ההן..אני זוכרת שהדבר היחיד שהפריע לי זה הכבוד העצמי שלי..ות'אמת?

אחרי שאני אולי יודעת מה שקרה-אני כל כך שמחה שאני איפה שאני...לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי בקיץ-על כלום..אני אפילו שמחה ממה שהיה בקיץ.. מה שהיה אחרי..

שמחה בכל מעשה, בכל מצב.. 

לא מתחרטת כבר על שום דבר..

עכשיו, אחרי ארבעה חודשים אני מתחילה להבין למה התכוונו המילים "זה מגיע לו" 

אין יותר דרך חזרה, אין יותר מה שהיה...

אני לא יודעת מה יהיה בעתיד, איך הוא יראה..

אבל אני? על אותה טעות לא חוזרת..

לאט לאט חוזרים למצב נורמאלי וטוב שכך...בלי ריבים, בלי פוזות..

רק ידידות

הוא לא יכול להצליח יותר מזה.. 

 

 

 

לפינת הלא קשור>>>>>>>>כי גם כשמפסיקים קשר-אין זה אומר שהכל רע..

-אני מפחדת מפיסיקה ומת'..

-לא רוצה בננה! דיי כבר..אוף..אני לא רוצה!

-היום הולדת של דר היה ממשששששששששששששששששששששש טוב!XD 

-הטיול השנתי מתקרב..

-בית ספר מתקין מצלמות בכיתות וכרטיס מגנטי לכל תלמיד

-כפוייות טובה..זה מה שזה..פשוט מגעיל וגועלי מה שהם עושים.. במיוחד מהצד שלה..כל כך צבוע וכל כך לא אמיתי.. חוסר אמונה והמון זילזול..הם יודעים שאני שונאת את זה ועושים דווקא-כי זה נוח להם.. נמאס ומגעיל-לא עוזרת יותר..

-אני יודעת מה טוב בשיבילי.. והחלטתי כבר מזמן מה אני רוצה.. 

miss you X

עד לפעם הבאה

ביי ביי