אני אפילו לא יודעת למה אני ממשיכה עם זה..
אמרתי לעצמי שזהו. חלאס.
אין יותר דיבורים ושיתופים, לא להתעסק בזה כי זה ניהיה טפל לאחרונה.
זה הוריד לי לגמרי את הריגוש כל השיחות עליה ובכלל אני חושבת שהבחורה הזאת לא בסדר. וואלה לא משנה מה מי מו, כבוד מינימלי לבן אדם להגיד "לא".
התפנית התחילה כשהוא קיבל קצת שכל ואני תהיתי אם אני עדיין רוצה להמשיך לסתם חוויה? כמה זה שווה את זה בעצם? למה אני עושה את זה? בשביל ריגוש? העברת זמן? מה חסר לי בדיוק?
הרי אני לא רואה את זה ממשיך למשהו רציני, זה לא זה.. וגם כשאני חושבת על דברים לא רציניים וממש מתעמקת במחשבה לגביהם, אני אוטומטית חושבת שהוא בכלל לא בכיוון ולא בקטע. הוא יכול להשיג כל כך הרבה בחורות
שזה מצחיק, לפעמים אני מרגישה שזה קטן עלי. כמה מובים בשרוול ואני אצליח לזכות באמונו ולהוביל אותנו לאחלה הרפתקה, ומצד שני אני מוצאת את עצמי עם אפס ביטחון פתאום, בייחוד אחרי שאני אמרתי משהו לא במקום או שדיברתי יותר מידי.
להמשיך עם הקראש הזמני? לתת צ'אנס למשהו שוואלה במצבים אחרים כבר מזמן הייתי פוסלת? או להפך? "להגשים" חלום?
זה שאלות גדולות.
ואני גם מפחדת להוביל יותר מידי. אני רוצה להיות מובלת.. אני רוצה להרגיש נחשקת. לא רוצה להכריח אף אחד לעשות משהו.
אני אתן לו את כל מחר להזמין אותי להפגש בסופש. אנסה להכניס את זה בשיחה אם הוא ישלח הודעה(אני פידחתי את עצמי קצת בפעם האחרונה ונראה לי הגיע הזמן להוריד הילוך. שחס וחלילה לא יחשוב שאני באובססיה עליו או משהו. ואני לא). וחוץ מזה, צריך להעלות לי את החשק בחזרה..
מה עם ישרא?
מה יהיה?
יש לי עוד מה לאמר. ואני סתם מונעת מעצמי בגלל האי וודאות.
שיהיה בהצלחה עם הבחור, מקווה שיזרום לכם (:
השבמחק