הנה

לא עידכנתי כבר הרבה זמן..

והחלטתי שהפוסט הזה יהיה פוסט סיכום תקופה אחרונה שלא עידכנתי בה וגם  הרבה מעבר!

הפוסט יכתב בצורה אסיוציאטיבית ולא תמיד יהיה קשר בין הנושאים, מצטערת מראש

____

 

המחאה!

באיחור מטורף אבל הנה..אני אומרת את דעתי הכנה לגבי המחאה

היא התחילה כדבר קטן, מרוחק קצת ממני

לקח לי כמה ימים בכלל להתעניין בנושא עם כל מה שהיה לי על הראש.. 

התחלתי לשאול אנשים בתנועה (שתומכת כמובן במחאה-כי בסופו של דבר זה קשור לעיניין חברתי אבל על התנועה אני אחפור פעם אחרת) לקרוא עיתונים ולאסוף מידע בנושא!

אני מאוד מסכימה עם הטענה הראשונית וגם עם המון טענות חברתיות אחרות שהתחילו לצוץ (הגיע הזמן!) .

אני אולי לא סטודנטית אבל בדיוק בימי המחאה, בעלת הדירה (אנחנו בשכירות) שוב העלתה מחירים.. 

האבסורד, שאנחנו, משפחה של 4 נפשות, דיי רחוק מתל אביב, דירה בת 3 וחצי חדרים במצב טוב! צריכים לשלם 3100, בדיוק כמו דירת חדר או שניים בתל אביב.. 

ועוד-לנו זה גם קשה לשלם! 

לא רק לסטודנטים (העיניין שדיי הכעיס-לכולם זה נוגע המחירים הללו! כעסתי על מרגול ומילותיה). זה אבסורד שמשוכרת מינימום הולכת על הדירה-מה עם אוכל? חשמל? מים? זה עולה כסף.. 

וככה, כשהימים עוברים והבאסה גוברת אני לא יכולה להגיע להפגנות, אני מתחילה להרגיש שאני חיה בתקופה קריטית במדינה! 

תקופה של שינויים שעוד כמה שנים ילמדו! כל צעד המחאה מוכיח שהדברים הטובים ביותר והכוח בגדול ביותר בא מהעם! 

אני גאה לחיות בזמן הזה..

לספר לנכדים על מה שאני עשיתי למען המאבק, התמיכה בתנועה, ההסברים למשפחה, לבקר במאהל ברחובות.. 

אני גאה לחיות כאן! 

אני לא אהיה בצעדת המיליון, אבל אתם כן! 

 

_____

 

אני עדיין בלבלות..

מידי פעם מצליחה להוריד דמעה אך גם זה בקושי..

אני כועסת ועצובה עם אגו נפגע.. רוצה לא רוצה.. 

יש לי מיליון שאלות שאני מפחדת מהתשובות שלהן ומצד שני אני צריכה לשאול..

לדבר אחד אני מתגעגעת..לחיבוק החם ולא החיבוק הקליל.. 

___

לא מתגעגעת לבנים מתקופת הרווקות.. כבר כמעט שחכתי מה השארתי מאחור ולמה!

הכל נשאר אותו דבר כמו שהיה לפני, כאילו אני ממשיכה מאותה נקודה רק עם כמה קילו עודף.. (לצעריXD) 

אולי ידידים חדשים..

אבל אף אחד לא זה..אף אחד לא עולה על האחרון (בינתיים..XD) 

וגם לא יותר מידי מתחשק..

מחמיא אך גם מבאס הנושא..

הרשימה של דר הופכת למציאות! זה מלחיץ..

__
אני יודעת היום מה אני שווה.. לאור העובדה שהפעם לא עברתי שיברון לב, לא הרגשתי כאילו לקחו לי את הלב וריסקו אותו, לא הרגשתי כלום.. חומות הגנה הא..

אז הייתי צריכה לשמוע, לדעת, להאמין...היום אני לא צריכה את זה.. עכשיו אני יודעת שיש בי משהו כנראה.. 

אצלי מה שלוקח בגדול זה האופי (לטענת רבים).. היופי שלי הוא סביר וגם זה בעייני המתבונן..

אבל אופי? אופי זה מה שמחזיק חברות ומה שהורס גם..

למדתי מאז, השתנתי, התבגרתי.. הצעות מגוונות מלטפות אגו אך אני לא יכולה להתמודד עם סרובים (גם אם זה מהצד שלי) זה תמיד עצוב מחדש.. אני מכירה את ההרגשה של הצד השני!

ומנגד-אני עד היום מאמינה שאף פעם לא צריך לשמור בלב גם אם הסיכוי אבוד.. זה הרבה יותר קל להתמודד

 

__

כמו תמיד, אין כמו רגע משבר שיראו לי שכל העבודה וההשקעה שלי אינה לחינם.. 

ושיש מי שיקשיב ולמי לחפור ומי שיסבול..

ואני, אני יכולה להיות בלתי נסבלת!

__

בחופש הזה הכרתי או התחברתי לאנשים חדשים!

ואני מאוד שמחה..יצאו לי להכיר כמה וכמה אנשים מדהימים אחד אחד עם סיפורים מעניינים ומרתקים שיגרמו לי לחייך, להיות עצובה, לצחוק וכו'!

אנשים עם ראיית עולם מרתקת פשוטה ועם זאת מסובכת..

לא פוגשים אנשים כאלו כל יום..

__

אם כבר הכרויות! המקסיקני היקר שחזר לו מחו"ל, קרוב משפחה של שמוצניק מהתנועה העולמי! בן דודו במילים אחרות! לא חשבתי שיצא לי להכיר מישהו לא דרך התנועה ששייך לתנועה..

וואלה-זה היה מאוד נחמד! 

איש בעל חוש הומור, מצחיק, חכם ואידאיליסטי והכי חשוב, הזוי ברמות! בדיוק כמו ששומר צעיר אמיתי צריך להיות! 

אז מה אם היתה לי פאשלת הכרות קטנה שגרמה לי להתנצל אישי בפני כל קרוב משפחה שאינני מכירה בכלל באנגלית...אז מה? 

נחמד להכיר מישהו חדש! להכיר טוב יותר מישהו אחר, לתחזק את הספרדית שלי ו..

טוב נו-גם לקבל שומרית! 

בונוס שווה ביותר שישולם בעוד כשנה באולי דאבל דייט.. שת'אמת? יכול להיות מאוד נחמד! 

___

יש לי רישיון!

סוף כל סוף..

הייתי כל כך לחוצה מלא לעבור!

בימים הראשונים כבר חשבתי שסתם זרקתי כסף על רישיון אם אין לי אוטו ובעע..

אבח בדוגרי-טוב שעשיתי את זה! עברתי בטסט שני מאוד מוצלח עם טסטר-שימו לב-טסטר נחמד!

אחד שכשהוא אומר בהצלחההוא מחייך ויש תחושה נעימה באוטו, הוא לא נראה מאיים, הוא לא פוחד מכל צעד שלך, הוא לא נותן לך הרגשה רעה במהלך הטסט של"שיט הוא יכשיל" אז..וואלה-יש חיה כזאת טסטר טוב! 

ועברתי!

אוי השמחה..כמה שימחה היתה בבית ובמשפחה..אמא אפילו הזמינה פיצה מרצונה! 

עכשיו נשאר לי למצא אדם נחמד וחביב שיהיה מוכן להיות המלווה שלי ללא חשש שאני אדפוק את האוטו..מישהו?XD 

 

_____

אחרי למעלה משנה-סגרתי מעגל עם הסיפור שהיה לפני שנה, האהבה והלב השבור

קיבלתי את השתובות לשאלות, השגתי את מבוקשתי ו-וואלה? זה ממש משמח אותי! הרגיע אותי מאוד לפני הטסט אפילו..

נתן בי תחושה שוואלה, הזמן עושה את שלו..

שימח אותי לדעת את האמת ולא לחיות במחשבות (ואז מה אם הן ככבר לא באמת משנות.. זה מרגיש חוסר שלמות כלשהו לא לדעת מה באמת היה שם..) 

 

 

 

מחר פוסט סיכום קיץ, חופש..ומחשבות עתיד

עד לפעם הבאה

ביי ביי