סוף החופש..האחד בספטמבר

אז..נגמר הא..

חוזרים לשגרה, למסגרת.

חופש הוא לא שווה כלום על עוד הוא לא חופש ממשהו. 

רק כשיש מסגרת ומשו שונה בה-אז יש הרגשת סיפוק..מה שהיה אכן נחמד בחודש הראשון של החופש-אבל אז מציתי..

היה חופש, נחמד כזה..וטוב שהיה..

כי די, נמאס.. לקום מאוחר, ללכת לישון מאוחר, להפגש מידי פעם עם חברים..נמאס.

רוצה שיגרה, ללמוד, להנות, לצאת מהבית! 

וסוף סוף זה כן..

אבל..לפני שאני עוברת לסיפור המלא של היום הראשון של בית ספר ואיך היה-אני חייבת לסכם את החופש.

אז..חופש..

חייבת להודות שלא קל..

לחיות במאן משולש אהבה לא ברור עם לא מעט הצעות מפתות כשהדבר היחיד שמעסיק אותי זה איך אני עומדת לעבור הלאה את כל הבלאגן..

חופש שהתחיל בצורה לא קלה-וזה במובן היפה של המילה.. הרבה עצב וקושי-דמעות ומה לא..

הרגשתי לבד, חשתי את זה.. 

הייתי בטוחה שבמשך חופש שלם אני לא אצא מהבית כמעט..אף אחד לא יזמין אותי לשום מקום, אני אהיה לבד..

וזה באמת קרה..טוב, כמעט..

בהתחלה באמת הפסיקו להזמין אותי.. כי ככה זה שמעדיפים אותו ולא אותי..

אבל..חברים.

בודדים ומעטים אבל לפחו חברים נשארו.. אלו שהקשיבו, תמכו וגרמו לי לצאת מהדיכאון..

כמעט כל החופש נפגשתי עם מיסטר איקס-אני מאמינה צריך לתת לו את הקרדיט הכי גדול לעובדה שאני כבר לא עצובה..שאני במקום אחר..

שהגעתי למקום שרציתי להגיע כבר מזמן והוא לצחוק על מה שהיה, להנות מכל רגע ולהפוך את הכל לחיובי יותר..

סגרתי מעגל, השגתי את כל מה שרציתי בחופש הזה..

כשרק למדתי לבגרויות אני זוכרת כמה שזה היה קשה.. לעצור כל חמש דקות בשביל להתאפס על המחשבות שלי שנדדו למקומות אחרים.. זה היה ממש לא קל ללמוד לבד..שלא לדבר על ממש..לכתוב את הבגרות עצמה-זה בכלל היה סיוט..

כל כך פחדתי כל החופש שהציונים שלי יהיו לא משהו-שאני אצתרך לגשת למועד ב'..

למזלי זה לא קרה-עברתי.. לא בהצלחה מדהימה אבל עברתי-הסטוריה 89 ולשון 94..

הפחד מהלימודים שממש היה עלי במשך רוב החופש התחיל להיעלם לאט לאט.. החרדות כבר לא כאלו חזקות ובאות לעיטים נדירות יותר ויותר.. 

חיזקתי קשרים שבעבר היו חלשים יותר.. התקרבתי למי שהרגשתי שאפשר לקרא לו או לה חבר טוב.. נכון שלא בליתי כל כך במסיבות ויצאתי בערבים.. אבל לא הייתי לבד..

ות'אמת.. 

עוד כמה שנים אני אצחק על מה שהלך בחופש הזה..

ניראה לי חוץ מנישואים קיבלתי את כל ההצעות שבחורה יכולה לקבל.. הגעתי למצבים משעשעים למדי עם אנשים שבחיים לא חשבתי שזה יקרה..

מה לא היה עם סיפורי האהבה שהתחוללו לצידי..

ממש.. דמדומים 2 ו3..רק לצערי אני בלה.. 

אהבה בלתי אפשרית.. 

אני עומדת במקום יותר טוב, באמת טוב לי.. 

מה שרציתי לפני חודשיים וחצי סוף סוף התגשם.. (לפחות מה שניסיתי לעשות) 

אני ואסף השלמנו.. אני לא יודעת מה זה אומר לגבינו.. ידידים או לא או סתם חברים לכיתה..

אבל השלמנו וזה מה שחשוב לי כרגע..

החלטתי שהשנה אני פשוט לא אחגוג יום הולדת..זה יהיה יותר קל לכולם..

אני גם הרבה יותר אוהבת את עצמי ומקבלת את עצמי מפעם.. וזה נותן לי יותר ביטחון שבעבר היה חסר לי.. 

צחקתי, שמחתי, חייכתי ונהנתי בחופש..

עשיתי אומגה של שמונה מטר, נסעתי במכוניות מתנגשות, הייתי בים וכמעט טבעתי, יצאתי מההדרכה, תרמתי לקן, נסעתי על אופניים, רזיתי והשמנתי בלי סוף..

אני התחלתי את החופש הזה באותה צורה שגם התחלתי את כיתה י'..

אבל סיימתי את החופש הזה בצורה הכי טובה שיכולתי לקבל.. 

לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי-גאה בכל מעשה שעשיתי..

והנה..שנה חדשה..

סוף סוף הקו שלי התיישר, חזרתי לנורמה שלי,, צוחקת, רצינית ורואה את החיים בצורה הכי חיובית שיש עד כמה שרק אפשר..

ואולי..

אולי בגלל זה היה לי כל כך קשה למצא את ה"מוזה" ולעדכן..

אני כותבת רק כשיש לי חשק לכתוב או שאני לא כותבת בכלל..כי זה צריך לבוא מהלב.

הבלוג הזה..לא משנה כמה מפגרת נשמעתי רוב הזמן (ואני ידועת שנשמעתי ככה המון..אני לא גאה בזה אבל זה אני..) עזר לי לסדר את המחשבות שלי, את הרגשות.. ראיתי בעיניים שלי על פי הבלוג איפה אני באמת..

שאני לא לבד..

זה היה לי חשוב לראות את זה..גם כשאף אחד לא קרא בבלוג..(אבל אנשים כן קרו! מחמם את הלב..) 

את הימים האחרונים של החופש בליתי בשיא הכיף-עד כמה שיכולתי!

נפגשתי עם מיסטר איקס שחזר מאוסטריה ונתן לי שוקולד.. היה כיף כרגילD: 

ויום למחורת-ביום ראשון>>>>>>>>>>דנה באה!

דנה מערד..מה שמצחיק כי מילה לא היתה ברחובות..היה ממש כיף לפגוש אותה! וצחוקים! ובערב הלכתי עם אמא לקניותD: 

ביום שני-יום כיף!

אני דורית ומיסטר איקס הלכנו לפלדי לעשות פיקניק-בשיא החוםXD היה ממש כיף ומצחיק..(חוץ מהחלק של לרדת עלי) עם הבקבוקים וזה..היה כיףXD ואז לפרוש אלי וכשמילה באה אלי אחר כך...היה כיף בקיצורXD

וכך..הגיע לו יום שלישי..

הסתפרתי... לדעתי זה לא משו וקצר מידי..אבל הסתרפתי

ובמשך כל הערב>>>>התחילה כמובן דילמת בית הספר-יש שביתה או שביתה..

לא היתה>>>>היה כיף!

פגשתי את כולם, היה צחוקים בשיעורים..

היה כיף בקיצורXD 

נהנתי..

אני מתחילה את השנה באותה נקודה שגם הפסקתי..

שזה מקום טוב! ויש לי לאן להשתפר..

לקראת השנה שמתחילה לה..

אני מאחלת לעצמי שהיא תעבור בצורה הטובה ביותר שיש, שאני אשתפר בלימודים והציונים שלי יעלו..

שכל הקשור לחברים שלי והסביבה שלי-גם כן ישתפר ויעלה! 

שאני אהנה מכל רגע בחיים.. 

אחרי חודשיים שבהם חייתי בתור "יאנה"

אני מחזירה את "ינה" הישנה והטובה..

הגיע הזמן לחזור למוטב.. 

זה היה כיף להיות יאנה, להיות עם ביטחון עצמי גבוה, להנות שבנים מתחילים איתי..לזרום..להגיע לסיטואציות הזויות..

אבל דיי.. אני כבר בוגרת יותר..

את המשחקים אני אשאיר לימים משעממים..

הגיע הזמן להחזיר את ינה והפעם באמת! 

ובנימה אופטימית זו...אני יודעת שזה לא קל לומר..

היה לי לא קל לכתוב..כי עם המצב רוח נעלמה לי הרי מוזת הכתיבה.. אני חושבת שזה סימן שהצלחתי לעבור קדימה, להתאזן ולחזור למה שהיה..

אני לא יודעת מתי פעם הבאה אני אעדכן..

אולי זה מחר, אולי עוד חודש ואולי עוד חצי שנה..

כשאני ארגיש מוכנה לעדכן..אני אעדכן.. 

עד לפעם הבאה..

ביי ביי