יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

שבוע ראשון ללימודים-סיכומון

אוקיי יאוו!


גאדXD


איזה שינוי!


לפני שאני אתחיל בפוסט שלי>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>הניהול בלוג שלי השתנה!


יעני-הדף ניהול השתנה! זה כזה מגניב!XD


זה יותר מקצועי כזה-יאוו איזה מגניבXD


(כן, אני לא מצליחה להתאפק ולכתוב את זה בפינת הלא קשור ששם זה אמור להיות..אז מה?!)


_____


הנה התחילה לה שנת הלימודים החדשה-באופן רשמי.


ות'אמת-התגעגתי לזה כל כך!


פתאום הבנתי כמה חסר לי הריגוש הזה של ציפיה לשיעור מעניין (תודו שיש שיעורים שממש מעניינים) למשל לפני שיעור ראשון בסוציולוגיה ממש חכיתי לזה..ובצדק! זה רק ענה על הציפיות שלי(ועזבו שאני היחידה כניראה בכיתה שיושבת עם עיניים שפתוחות לרווחה ונהנהת מכל רגע) 


גם ממש התגעגעתי להפסקות האלו שאנחנו כולנו מחכים להן כשהשיעור משעמם, להפסקות שעושים שטויות ומדברים ומשתחררים מכל הלחץ..


הפסקות שחצי מהזמן אתה מסכם עם מישהו שהשיעור היה משעמם והמורה שברה את שיא חוסר חוש האופנה ובחצי השני אתה אוכל/מדבר עם חברים/עובר לכיתה אחרת/מתחיל עם מישהו/י /עושה את הכל ביחד..


יש תמיד ריגוש כזה שלמרות שבית ספר זה מקום שרוב הזמן משעמם, דיי נחמד..


אי אפשר להנות מחופש מוחלט אם אתה לא יודע מהו חוסר חופש.. ורק בבית ספר יש את זה!


וחוץ מזה..


תמיד בבית ספר אני מוצאת מיליון ואחת סיבות לעדכן את הבלוג ועל נושאים ממש מעניינים! למשל שיעור סוציולוגיה רציתי לכתוב על תרבויות ובספרות רציתי לכתוב על התוכנית בגרות שהכיתה שלנו תעשה השנה-תוכנית יצרתית בעיניי שאני באמת מאמינה שאני אצליח בה ושלא לדבר על כל הקטע החברתי בבית ספר-אנחנו ממש גן חיות מרתק שהמורים הם המבקרים..


וגם! לכתוב פוסט על סוגי מורים..פשוט מלא מלא מלא מלא מלא מלא רעיונות שמתבזבזים כי עד שאני מגיעה הביתה החשק יורד לי לכתוב-וכאן נכנסים הקוראים ההדוקים של הבלוג..אם אתה או את נהנים לקרא בבלוג שלי..תנו לי מוטיבציית כתיבה! 


אני בדרך כלל לא משקיעה בפוסטים-טעות..


אני לא משקיעה בפוסטים-נקודהXD(זה למה אני בדרך כלל נשמעת יותר כמו.."הוי איזה יום" מאשר לכתוב על משו משמעותי יותר בחיים..כמו פעם!) 


כל מי שקורא בבלוג שלי ומוכן לקחת על עצמו את הנטל מוזמן להגיב ולתת לי מוטיבציית עידכון! הנני זקוקה לכך..(כי משום מה שיעורי בית מדכאים לי אותה...) לא חייבים להיות רשומים לישראבלוג בשביל להגיב! אפשר להגיב באנונימוס..


___


אתמול בערב דיברתי עם סבתא שלי על השומר הצעיר ומתי אני הולכת לשומר הצעיר..


כרגיל השיחה גלשה ל"מה את עושה שם בכלל" ואיך אני יכולה להסביר לה שאני מתחנכנת ומחנכת וגם משפיעה בכל מיני דרכים על מדינתנו? 


אז פשוט ציינתי את העובדה שאנחנו תנועה שמאלנית וככה התחיל וויכוח ביני לבין סבתא שלי מה יותר טוב..


בהיותי אדם שקול וחכם שאכן יודע דברים ולא סתם שופט על פי מה שמראים בחדשות(כןכן..חצי סיפור זה לא כיף) אני גם לא מקבלת שטיפת מוח מהתנועה! לכל מי שתוהה. גם אנחנו יושבים ומדברים על מה עדיף לעשות באיזשהי סיטואציה-וכשזה יותר מידי "שמאלני" לדעתנו אנחנו לא מסכימים.. 


בכל מקרה, ככה התנהלה לה השיחה והסברתי לה שלא כל הערבים הם מחבלים כמו שלא כל הישראלים הם מושלמים..בכל מקרה אולי אני אצליח להפוך אותה ליותר..שוחרת שלום.. זה יותר קל לעשות את זה עם אנשים שחוו על עצמם מה זה גזענות וכשמספרים להם שיש ערבים שלא יכולים לקנות בכל מיני חנויות כי הם ערבים-זה מעלה זיכרונות..


בסופו של דבר השיחה הסתיימה ואני הלכתי לעדכן לי בסטטוס בפייסבוק את ההשג המרשים! 


כמובן שצפיתי שכמה ימנים יחליטו להתווכח איתי-לגיטמי..כל אחד ודעתו :) 


זה היה קרב של אחת נגד שניים.. 


לפעמים השניים השתנו אבל זה היה קרב שלי נגד שני ימנים..


שאחד מהם היה ימני סבבה ומגניב-והשני לא..


למה הכוונה?


יש שני סוגים של ימנים שאני מכירה


הנחמדים והמקשיבים ואלו שסתם חשים תצמם ויוצאים מפגרים..ההבדל בינהם שעם הצד הראשון אפשר באמת לדבר ולהתווכח וללמוד ולהסביר..ועם השני זה סתם ריב מי יוצא יותר מגניב(כי הרי מי שינצח בריב הוא זה שינצח בדעות שלו..)


זה שאני שמאלנית זה דבר אחד..אבל זה שאנשים גזענים וחלקם ממש מגעילים זה דבר אחר...לפעמים אני בשוק מה שיהודי יכול להוציא מפיו-בעיקר יהודי חילוני שלמד המון על שואה..


החברה שאנחנו גדלים בה..זה לא לעיניין


אם יש לכם דעה בנושא-שונה משלי..זכותכם אבל-למה להיות מגעיל? למה לשים פס על הדעות של אחרים? עם אנשים כאלו לא בא לי לדבר.. אנשים שלא יודעים להקשיב הם כאלו שיפסידו המון בחיים..


 


חוץ מזה-אני לא אוהבת להגדיר את עצמי כ"ימנית" או "שמאלנית" אני לא קיצונית..אני לא מאה אחוז שום צד.. אני שואפת לצד שמאל אבל יש בי קטעים שאומרים "רגע..לא בכל מחיר..לא לשחרר אסירים עם דם על הידיים" ..


אם אנחנו כן כבר מקטלגים


מי שימני בעייני זה אחד שלא מוכן להחזיר שטחים למשל ומעדיף יותר להלחם-לנצח במלחמה..לעומת שמאלנים שחושבים-לא..אפשר לפתור את זה בשיחות..


אי אפשר להחליט מה באמת נכון-גם אלו צודקים וגם אלו צודקים..


רק דבר אחד אני יודעת..


מי שחושב שניתן להשיג שלום עולמי ואחרית הימים תגיע-ולוותר על המדינה יהיה הפיתרון-בלי להעליב מפגר..


ומי שחושב שכל הערבים הם מחבלים ומגיע להם למות ולא מגיע להם שום דבר אפילו לא מבט לכיוון-מפגר-וגזען!


עם הסוג הראשונות עוד אפשר לחיות ולנסות להכניס בהם קצת הגיון


את הסוג השני אני לא יכולה להיות איתם באותו חדר מרוב שהם יכולים להגיד שטויות..


יש אנשים מגעילים בחיים..אבל נו-אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדהים..


 


לפינת הלא קשור>>>>>כי גם תום אוהב את הפינה הזאת!


-אני הולכת לבד לבית הספר..


-מילה עדיין לא עברה דירה-זה ניהיה מעצבן! היא לא פה יותר מידי זמן


-אתמול באתי לדורית לעזור לה הלוריד סמל בית ספר מחולצה-זה הרגיש לי כמו תוכנית ניסויים בערוץ לוגי..חבל שלא הצלחנו


-התספורת החדשה-אומרים לי שיפה לי..אבל מה-היא כל יום משתנה! כל יום זה ניראה שונה..כל עוד זה ניראה יפה אני לא מתלוננת:) 


-צריך לקנות סםר לספרות


-היומן של השומר הצעיר עדיין לא הגיע! ואין לי מושג מתי הוא יגיע ואני ממש ממש ממש ממש מחכה לזה כבר! 


-עוד מעט אירוע פתיחת שנה-אבל אני לא יכולה לבוא אליו?! אה כן..הבת של בת דודה של סבתא שלי מתחתנת(כן..תקראו שוב..הבת...של בת הדודה של סבתא...אחות של הבן של בת דודה של סבתא שהתחתן לפני שנתיים וחצי סבבי)


-אני לא מצליחה למצא הורדה של הארי פוטר 6 המשחק..


-אופניים זה כיף


-כואבת לי הבטן


-יש לי צמיד של השומר הצעיר! צמיד מספר....5? אחרי שאת כל השאר איבדתי בטעות..נקווה שהוא ישאר לי לתמיד!


-המורה לסוציו זוכרת אותי


-מחר יש לי ספורט..רק המחשבה על זה מפחידה אותי! תיקון..רק המחשבה על לרוץ בעיגולים מלחיצה! שונאת לערוץ בעיגולים ועוד יותר שונאת לגלות שאני לא בכושר.. זה לא שקשה לי.. פשוט..שונאת לרוץ בעיגול


-רזיתי..לא?


-אני צריכה להחליט דברים...


-צריך לקרא ספר


-ללמוד למבחן במת'..


-למצא עבודה>>>>אני כבר רוצה לקנות אוטו! ואני לא יכולה להוציא רישיון בלי אוטו אז..אני צריכה עבודה כדי להשיג כסף... רעיונות?


 


עד לפעם הבאה


ביי ביי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה