אולי אם הוא לא היה נותן לי האפשרות לחתוך, לא הייתי חותכת והייתי נותנת לזה עוד סיכוי.
אבל זו פעם שניה שהוא נותן משפט "אם זה לא מתאים לך אז..."
וזה משפט כזה שאני לא מבינה מה המטרה שלו. אם אנשים לא רוצים לחתוך, למה הם אומרים אותו? הוא פשוט נותו לצד השני את הלגיטימציה לזה, את האישור הסופי לעשות את זה.
וזה לא שלא חשבתי על זה לפני, חשבתי. בייחוד אחרי מאורעות שבוע שעבר, שהערב הסתיים בתחושה לא נעימה שלי. חשבתי שתיהיה לי סיבה אחרת לחתוך. שזה בגלל חוסר התאמה בתחום אחר. אבל כן, זה הציק לי שיכולות לעבור 24 שעות ואפילו הודעה בקושי אני קיבלתי ממנו.
אני מאוד מאמינה בזה שאם מישהו רוצה משהו, הוא ימצא את הדרך להשיג את זה. ולדעתי, וגם נראה לי שהוא הבין את זה, זוגיות זה לא משהו שהוא רוצה מאוד. יש דברים הרבה יותר חשובים על הפרק מבחינתו.
וזה גם לא שאני מהבחורות הלחוצות. פעם בשבוע להפגש, ולדבר כמה דק' ביום זו לא בקשה גדולה מידי. אבל זו התחושה הזאת שקיבלתי ממנו.
הבאסה שכבר הוא התחיל לשם שינוי למצוא חן בעייני. ממפגש למפגש ומשיחה לשיחה ניהיה לי כיף יותר. לא ברמה מטורפת, אבל מספיק שיהיה לי אכפת ממנו.
מספיק שאפילו נפגעתי מדבר או שניים, והתבאסתי ממש ממש שלא יכולנו להפגש היום בסוף.
באמת חיכיתי לזה, ממש...
ואני חושבת שהבעיה זה לא שאין לנו זמן, אלא היחס.
אם הוא רק היה אומר לי "אני לא יכול היום, אני סופר עייף ומפחד לנהוג ככה. מעדיף שניפגש במהלך השבוע במקום. אולי אם ארגיש בערב יותר טוב ניפגש אבל לא בטוח" שהיה לפחות מעדכן אותי בלילה שהוא לא נרדם, כי הוא מצא זמן לענות להודעה שלי שאני במיון. שפשוט לא יתן לי להרגיש שהוא זורק. שיעשה קצת מאמץ למצוא פתרון ממשי ולא משהו כללי.
אני לא אוהבת לרדוף אחרי גברים. לא אוהבת שאני זו שצריכה כל הזמן ליזום. גם ככה נתתי לו הרבה הזדמנויות, ואומנם הוא באמת משתפר ונפתח, אבל זה כנראה לא מספיק.
באסה...
אה וגם ממש לא רציתי לעשות את השיחה הזאת בהודעות. באמת.
זה פשוט התגלגל ככה.
אני מבולבלת ממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה