השריפה, בנים, כאב שיניים-איך הכל מתקשר?

חנוכה..

סוף סוף הגיע-סוף סוף חופש..

סוף סוף לביבות וסוף סוף משפחתיות..אבל-איך קורה שהשנה פספסתי כמעט את כל ימי הדלקת הנרות..פספסתי נר ראשון, שלישי, רביעי, חמישי.. 

את הנר השני הדלקתי-בקן..ביום הפעילות לגו"ץ..ות'אמת? זה היה ממש כיף! כולם שרו ונהנו.. הרגיש לי ממש אווירת בית.. 

לפחות חופש.. 

לישון, להשלים פערים, לחשוב, לנצל כל רגע להמון כיף ואפילו ללמוד.. 

 

___

טוב נו..ושוב-רשימת הדברים שהספקתי לעשות בקצת יותר משבוע....

 

-כאב שיניים... כן, לפני שבוע התחיל לי כאב שיניים בלתי נסבל-מה עושים? הולכים לרופא בשמונה בבוקר דווקא ביום שבו אני מתחילה בעשר.. הפיתרון? להוציא אבנית..עבד? לא.. עברו יומיים-הולכים שוב לרופא שיניים..מעשה שנעשה? אין.. עבד? לא.. הטענה-להמשיך בטיפול.. לאחר כמה ימים..יום שבת בבוקר..התחיל כאב מטורף בשן האחרונה..החלטה-ללכת לרופא דבר ראשון בבוקר..הבעיה-היא לא עובדת..הפתרון-רופא אחר..הולכים לרופא אחר-הבעיה? נמצאה הבעיה.. אני זקוקה לטיפול שורש.. אבל הוא ממש יקר..הפתרון? הולכים שוב לרופא אחר הצוהוריים..הכאב עדיין שם.. 

אחר הצוהוריים בשעה 4-אצל הרופאה..שוב.. בדיקה כללית שמאשרת את הבעיה בשן.. ו...התחלה בטיפול הראוי (ומאוד כואב!) הבעיה החדשה-ההרדמה לא פעלה מספיק טוב..טיפול שורש כשאין כל כך הרדמה..או בכלל..זה כל כך כואב! 

היתרון-סוף סוף זה נגמר..השן כבר לא כזה כואבת..ונשארו רק כמה טיפולים וזהו..למי שאולי מכיר אותי ואפילו היה נחמד בטובו וקרא בבלוג שלי גם במהלך הקיץ-זה מה שעברתי לפני כמה חודשים רק בשן אחרת.. 

אז אחרי שבוע של כאבים ווסיורים, שבוע שסיימתי את האופטלגין(שלא עבד), שבוע שלא יכולתי להרדם בלילות, שבוע של כאבי ראש מטורפים..זה עבר! 

 

-מכל הבנים שאני מדברת איתם-כמעט כולם ממש אנשים טובים. לכל אדם שאני מכירה יש סיפור חיים מרתק ומלמד המון.. כל פעם אני מופתעת מחדש ולטובה כאשר אני מכירה מישהו חדש! אנחנו לומדים בסוציולוגיה על סטריאוטיפים ודעות קדומות. אחד הדברים הברורים ביותר שלקחתי משם זה שמותר להשתמש בהם-כל עוד זה לא מה שישפיע על ההתנהגות שלך כלפי אותו אדם-שכן.. לא תמיד מה שרואים בעין זה המצב.  וכל פעם מחדש זה מוכיח את עצמו.. אנשים שואלים אותי איך אני מצליחה להסתדר עם כל דבר שזז בלי לריב ולהתווכח.. אני מניחה שאני נותנת הזדמנות שווה לכולם להראות לי מי הם באמת.. 

 

-אני מאמינה בניסים. אני מאמינה בשינויים שאנשים עושים..אני מאמינה שזה אפשרי אבל זה לא קל.. 

 

-ארבעה חלומות הזויים אחד אחד.. 
 א. אני מדברת עם מיסטר איקס.. במסן על כל מה שהיה.. ת'אמת זה היה חלום נחמד כזה.. חבל שהוא נגמר קצר..

ב. חזרנו, היינו מתחת לבית.. כדי לעשות שם פיקניק (?) והוא חיבק אותי והתווכח איתי..חמוד:) 

ג. היה לי יום הולדת.. אפילו קיבלתי זר פרחים ממש יפה מכמה ידידים.. ואז באו חברותי היקרות איתו..והוא אמר להן שלום ואפילו נתן חיבוק ונשיקה לכולן..ולי לא..מעליב.. 

כבר שחכתי על מה הרביעיXD 

היה לי עוד חלום, הלילה.. שאלון מקבל מכתב שהסיפור שהוא כתב לספרות מצליח ועולה לספר..ואני לא קיבלתי והתבאסתי..

ובנוסף חלמתי על עצמי.. כאשר בחלום אני בבית הספר מחזיקה מחשבון והשן כואבת..ואני מחשבת במחשבון איך להגיע למצב שהיא לא תכאב.. 

 

-מסיבת פיג'מות בשישי-היה כיף! לעשות שטויות, לצחוק, לשחק טקן..או טייקן? חבל לי על האלרגיה שתקפה אותי מרוג'ר.. אני לא מתחרטת אפילו לרגע שהלכתי למסיבת הפיג'מות הכפית ביותר מאשר לתוכנית השניה.. לא שאני אומרת ששם היה נורא..פשוט לא היה לי מה לעשות שם.. 

 

-נמאס כבר מהשמועות שרצות מסביב.. כן, לא.. הכל כל כך מוזר, המציאות מראה דבר אחד השמועות דבר אחר..מבלבל ובעיקר מעצבן..אני לא מאמינה בשמועות..ואם היה לי האומץ הייתי גם מבררת את זה באופן ישיר...

 

-משום מה..תמיד ברור לי שאם אני מרגישה שמישהו עומד להגיד לי משו בסיגנון של "ינה-התתחתני איתי?" ..ישבי אדאולוגיה שלמה של "אני מעדיפה שאנשים יגידו את זה כבר ונעבור הלאה מאשר שישאירו את זה בבטן ויהיה לא נעים.." .. זה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי..להגיד למישהו "לא" ..ולפעמים זה דורש המון דילמות מסביב..למה כן..למה לא.. הלא מנצח..למרות שהוא היחיד ברשימה שלו.. כשאין את המשיכה וההתאהבות-אי אפשר..גם אם יש כל כך המון דברים ב-למה כן.. כמו אצל האדם האחרון.. נחמד, מבין, מדבר, חמוד, בעל כשרונות רבים..  השיחות זורמות והכל כיף..  מבין, מתחשב.. המון המון יתרונות! אפילו החברות אומרות שיש התאמה מהבחינה הזאת.. אבל אז.. כשישבנו בדשא (והתחמקתי בחכמה רבה מחברותי שעוקבות אחרינו..) זה הרגיש לי מוקדם מידי.. לא נכון.. חסר.. למה אני לא מצליחה לעבור הלאה כמו שצריך ותקועה בעבר בשמועות? 

 

-אני אוהבת ממש פיצה..

 

-אמא לקחה תמונה שלי, הדפיסה ושמה במסגרת..מכל התמונות היא לקחה את התמונה שבית ספר צילם.......

 

-המשלוח של בת דודה שלי עוד לא הגיע..ממש בא לי כבר לדעת מה יש שם.. לקבל את הגדים ואת ה-MP שכניראה ייל לאמא..אולי..

 

-איזה כיף זה לנוע על אופניים לא לבד! וככה מצאתי את עצמי אתמול נפגשת עם מספר חמדמד של ידידים למשחק הדגל בחורשת הצופים..נכון..המשחק היה קצר והיו ממש קצת אנשים-אבל הייתי עם האופניים! וכשכולם התחילו להתפזר בליתי עם דניאל..והיה ממש נחמד:) לנסוע לא לבד זה כיף..פעם שניה בחיי...צריך להפוך את זה למנהג..נמאס לנסוע לבד כל הזמן..

 

-השריפה בכרמל..התחיל מפחיד, המשיך לעוד יותר מפחיד ונגמר באיכשהו טוב..

יש יתרון בכל חיסרון..אני חושבת שאחד היתרונות שאפשר לראות שבשעת מצוקה-כל העם נרתם לעזרה ואפילו-העולם קצת.. בשעת מצוקה אפילו בעולם מוכנים לעזור..נכון-צריך לבקש.. אבל לפחות לא קיבלנו סרובים-שזה כבר אומר משהו.. 
העצים יפים, הירוק..הפכו לאפור.. 42 האנשים הגיבורים מתו.. אבל מתוך זה למדנו הרבה יותר-למדנו איך לתפעל כראוי, את מי באמת צריך להאשים בנזקים ולמי לתת ח"ח על העבודה! אומרים שההצתה היתה ברשלנות-אם זה בכ נכון.. בחיים לא הייתי רוצה להיות אשמה בדבר כזה.. צר לי על מי שעשה זאת ברשלנות.. כתם שישב עליהם תמיד..ותאמינו לי-זה יכול היה לקרות לכל אחד.. 

אנחנו נצליח לשקם את הכרמל! ב-22.1 יש יום שתילה.. (וגם יום הולדת) בתקווה רבה-אני רוצה להיות שם..ביום הזה..

 

עד לפעם הבאה

ביי ביי