יום שני, 5 ביוני 2017

אני פה עכשיו

 


יש לך משהו קצת עצוב בעיינים.. 


למה את לבד? הכל בסדר? 


בטוח..?


את זוכרת שסיפרת לי על משהו ושחכתי להגיב לך על זה, אז הנה..


היה לי חשוב לאמר לך משהו. להתייחס אליך..סליחה שזה נאמר אחרי הרבה זמן. אבל הנה אני כאן ועכשיו ועונה.


מה קורה איתך? את מרגישה טוב? 
 איך הולך לך בלימודים? ובחיים? ובמשפחה?


מצאת כבר חברים? ועבודה?


את רוצה שאני אעזור
לך? בטוח? עזבי בואי..תביא את היד! אני עוזר.


יוצאים לאכול..יודעת
מה, אני אכין לך אוכל טעים..עלי. רק שבי.. טוב אולי תעזרי קצת..


תספרי לי על השאיפות
שלך..


תבכי קצת זה  משחרר.. תני לי לחבק אותך. לא אכפת לי שאת לא רוצה ואת אומרת שאת לא צריכה.חיבוק
עכשיו בכוח לא מעניין אותי מה תגידי.


אני פה.


אין לך מה לדאג.. את
מדהימה ואת מסוגלת להכל. אז קצת קשה, לא נורא..


נעשה הפסקה ואני
אעזור לך בלימודים. נשב ביחד..תסבירי לי את החומר, בואי תעשי כאילו את מלמדת
אותי..נלמד יחד!


אני אסביר לך..אל דאגה.


את רואה שאת יודעת..


אני אעזור לך..את לא לבד. 


הנה תנסי שניה לבד..אולי תנסי אחרת, למשל בדרך ההיא..


רוצה לצאת איתנו? סתם
יושבים עם החבר'ה.. יהיה צחוקים, בואי..הנה תכירי אלו הם חבריי..עכשיו גם שלך..


אפשר לשבת לידך?
המקום הזה פנוי? אוף חבל..תשמרי לי אז בשיעור הבא.


היי! בואי שבי לידי!
הנה שמרתי לך מקום!


 את יכולה לעזור לי גם?


את הכי יפה ככה, כשאת
מחייכת..עם החיוך המדבק הזה שלך..


היי למה את בוכה?


כי ראית אותי..


 




למה אנשים לא פוקחים עיניים? לפעמים אנחנו מפספסים את האנשים השקופים, אלו שהם בודדים קצת ורק רוצים מילה טובה. המילה הקטנה שלנו, ההתייחסות, עושה את ההבדל למישהו אחר. לא צריך לחשוב כל הזמן מה זה אומר ומה יגידו, אם אתם רואים מישהו שהוא קצת עצוב? קצת בודד.. גשו אליו. תפסיקו לחשוב מה יגידו, מה יחשבו ואילו משמעויות נסתרות יש מאחורי המעשים שלכם. לפעמים תצליחו להציל מישהו ככה..
ואם פספסתי אתכם, אני מצטערת..


 

3 תגובות:

  1. את יודעת?... בהתחלה נבהלתי כי ראיתי שנכנסת לבלוג שלי ואת כותבת בדיוק כמו מישהי שלומדת איתי, גם היא כל כך מנסה לגשר על מה שהולך במחלקה שלנו, לגשר בין כולם. יש לה אג’נדה כמו שלה.
    אבל אז קלטתי שאת לומדת בכלל מדמ"ח אז די נרגעתי...
    שאמרתי וואו באמת התכוונתי לזה. אני מאוד תופסת ממנה. מהבגרות שלה שלא מאפיינת את רוב האנשים אצלנו.

    השבמחק
  2. את יודעת?... בהתחלה נבהלתי כי ראיתי שנכנסת לבלוג שלי ואת כותבת בדיוק כמו מישהי שלומדת איתי, גם היא כל כך מנסה לגשר על מה שהולך במחלקה שלנו, לגשר בין כולם. יש לה אג’נדה כמו שלה.
    אבל אז קלטתי שאת לומדת בכלל מדמ"ח אז די נרגעתי...
    שאמרתי וואו באמת התכוונתי לזה. אני מאוד תופסת ממנה. מהבגרות שלה שלא מאפיינת את רוב האנשים אצלנו.

    השבמחק